5 עובדות מפתיעות על היריון ולידה בדרום קוריאה

"בטח היה קשה ללדת בקוריאה" אומרים לי כל פעם שאני מספרת שאביגיל נולדה שם. "המממ" זה כל מה אני יכולה לחשוב, "אם רק הייתם רואים את התנאים בהם ילדתי": חדר לידה מודרני ונעים, בריכת ג'קוזי ענקית בחדר הצמוד, לשימושי, חדר פרטי עם מיטה זוגית על מנת לאפשר לבעלך לישון עמך בלילות, ארוחות שף מזינות וטעימות, והכי חשוב שקט ומנוחה. אף אחד לא מפריע לך – לא בזמן הלידה, בה יש מינימום של טיילת בחדר, לא לאחריה שאת לבד בחדר רק עם המשפחה והיילוד, והאחיות נכנסות על קצות אצבעותיהן מידי פעם לביקורת (ודופקות בדלת כמובן) ולא בבוקר למחרת (בו מחכים שתקומי ולא מעירים אותך ב-05:30 בבוקר). אפילו מוסיקה קלאסית נעימה מתנגנת במסדרונות.

ובכל זאת, לידה בחו"ל, לא משנה היכן, אבל במיוחד במדינה אסייתית שהתרבות בה כל כך שונה מזו המערבית, מעמידה אותך במהלך כל ההיריון ולאחר הלידה, מול מציאות שונה מזו שהכרת. כל מה ששמעת (אם זו לידה ראשונה) או חשבת (אם זו לידה שניה והלאה) על היריון, לידה וגידול הילד פתאום נתפס באור שונה – החל מאמונות ותפיסות לגידול הילד השונות משלך וכלה בחיפוש אחרי מוצרי צריכה, שלך אולי נראים בסיסיים, אך להפתעתך, מסתבר, שהם אינם כאלה.

ולך? לך לא נותר אלא להתאים את עצמך למציאות הזו, ולקבל אותה בהבנה ובחיוך, כי האמת, אין לך הרבה מה לעשות בכל מקרה.

אז מה כל כך שונה ומוזר?  קבלו 5 עובדות שלא ידעתם על היריון, לידה וגידול הילד בקוריאה– חלקן פשוט מוזרות, חלקן מפתיעות אך כולן כולן מצחיקות. מבטיחה.

שומרי משקל:

היריון הוא היריון, בין אם את ישראלית, קוריאנית או אמריקאית. את מתנפחת, את משמינה, את לא שומרת על הגזרה. לא שאת קוריאנית.

כשאת אישה בהיריון בקוריאה יש חוק לא כתוב שלפיו אסור לך לעלות יותר מ-12 ק"ג במהלך ההיריון. החברות שלך אומרות לך את זה, אמא שלך וחמותך (האג'ומה בשפה מקומית) אומרת לך את זה והכי מטריד – הגינקולוגית שלך אומרת לך את זה.

וגם לי אמרו.

וכיצד תעשי זאת? באמצעות כושר, כושר מידי יום, פעמיים ביום, אם זה היה תלוי בגניקולוגית שטיפלה בי. רק לא לעלות.

מזון לנשמה:

ילדת? מזל טוב! עכשיו תנוחי, תאכלי ותתחזקי.

לא. לא סושי, גם לא אגז בנדיקט, גם לא קרפצ'ו.

אל תאכלי שום דבר שלא יכולת לאכול ב-9 החודשים האחרונים. בעצם, אל תאכלי גם את כל מה שכן יכולת לאכול ב-9 החודשים האחרונים. פשוט תאכלי מרק.

מרק. איזה מרק? מרק אצות קוריאני (Miyeok guk), שלוש -ארבע פעמים ביום, אולי יותר. כל יום, במשך חודש לפחות. אה, וגם בכל יום הולדת של ילדך ושלך מעתה ועד עולם (כזכר למזון הראשון שצרכת).

למה? כי מרק האצות הקוריאני, המוכר גם ב"מרק יום ההולדת" ממריץ את מערכת הדם, עוזר ליצירת חלב אם ומלא בסידן וברזל הדרושים להחזרת החומרים המזינים שאבדו ליולדת במהלך ההיריון והלידה. כך לפחות הקוריאנים מאמינים.

וגם אני אכלתי מרק. לא חודש, אפילו לא שבוע, אבל במשך כל זמן האשפוז. האמת, טעים.

Soup

גרדרובה מפוארת:

איזה כיף לקנות או לקבל בגדי תינוק חדשים. הם כל כך יפים, כל כך טהורים (עד שמלכלכים אותם בפליטות ועוד מיני יציאות) וכל כך חמודים. אז זהו, שבקוריאה הסיכוי שתקבלי או תרכשי בגדי תינוק לרך שזה עתה נולד (דהיינו, New Born) הוא קלוש.

זה לא שאין בגדי תינוקות בקוריאה. יש. מעלפים. אבל לא אם זה עתה נולד לך תינוק. כי אם זה עתה ילדת, את תעטפי את העולל הלבוש בחיתול בלבד בשמיכת עיטוף, אולי 2, אולי 3, תלוי בעונה, וזהו. תעטפי כל כך חזק שלא יצליח לזוז לפחות 100 יום. ורק אז אולי תשימי עליו איזה אוברול חמוד ותתני לו לזוז.

swaddling

והאמת, שיש לי רק דברים טובים להגיד על swaddling (שיטת עיטוף התינוק בשמיכה כך שמדמה את תחושת הרחם). הנ"ל באמת מרגיע את התינוק ועוזר לו לישון יותר טוב. הבעיה היא שהעיטוף עצמו דורש מיומנות שאמנם באה בטבעיות לקוריאניות, שיודעות לעטוף בצורה מרשימה שכזו שהשמיכה לא תשתחרר ויהי מה, אך למערבית בורה שכמותי, לא הפסיקה השמיכה להשתחרר מביתי היקרה ,עד שהתייאשתי בגיל 6 שבועות לחלוטין…

100 יום:

אצלנו המושג 100 ימים ראשונים מתקשר בעיקר לפוליטיקה, אולם, בקוריאה ל-100 הימים הראשונים משמעות שונה לחלוטין. קוריאה שעד שנות ה-70 של המאה עשרים נחשבה מדינת עולם שלישי, חוותה מאז ומתמיד שיעורי תמותה גבוהים של תינוקות בשל מחלות. בהתאם לזאת, החל נוהג, הנמשך עד לימינו אנו, בו תינוק לא יוצא מהבית ולא מוצג למשפחה המורחבת ולחברים עד ליומו ה-100.

ובכלל, נדיר מאוד לראות תינוקות מתחת לגיל שנה ברחובות בקוריאה. לא לוקחים סיכונים, גם היום, שזו מדינה מפותחת עם הכלכלה ה-13 בעולם.

ועכשיו תארו לכם אם צעירה (אני) עם תינוק זעיר (יונתן) שרק נחתו במדינה הזרה הזו והולכים להם ברחוב בשלהי אוקטובר. התקלות עם אג'ומה (השילוב הקוריאני של האמא הפולנייה והמרוקאית יחדיו) באופן כללי יכולה להיות חוויה מפחידה, אבל בטח שאת בשבוע הראשון שלך שם. כמות הצעקות שחטפתי ברמזור שהעזתי לצאת מהבית עם תינוק כזה קטן, ועוד בלבוש לא הולם, לדעתה, יכולה להרתיע כל אחת, מערבית או קוריאנית, לצאת מהבית עם תינוק ב-100 יום הראשונים. ולא, לא צריך באמת לדעת קוריאנית בכדי להבין את האג'ומה שמלווה את הצעקות בניפוף זרועות וניסיונות כיסוי הילד.

100-Days

לילות לבנים:

ולסיום, הפתרון הקוריאני (ובכלל האסייתי) לבעיות שינה של תינוקות. לינה משותפת! אין לילות לבנים, אין קימות לתינוק באמצע הלילה, אה וגם אין מיטת תינוק או עריסה שאפשר לרכוש לקראת הלידה (לא ממש אין, אבל מאוד קשה, ואם אתם רוצים אחת יפה תשכחו מזה). כי אמא, אבא, תינוק וגם אחים, ישנים כולם יחד במיטה אחת. עד איזה גיל? 4-5, אולי אחרי. לילה טוב!

האמת שדווקא העדר מיטות תינוק יפות, וגם שידות החתלה, דווקא שיחק לטובתי והצלחתי למכור את השניים, שנקנו בכלל בשילב, במחיר עלות למערבית אחרת שחיפשה חיפשה ולא מצאה.

זהו להפעם, אך מבטיחה כי אשתף בעתיד בעוד מיני עובדות קוראיניות לא ידועות. ובינתיים, קבלו מתכון למרק אצות קוריאני, שכיף ובריא לאכול לא רק אחרי הלידה, אלא סתם כך. הוא טעים, מזין ואפילו ילדים מחבבים אותו. את המתכון ואת התמונות שלפתי מבלוג הבישול הקוריאני, Korean Bapsang, שמשתף באנגלית מתכונים קוריאניים. שווה לבדוק אם מעניין אתכם.

מרק אצות קוריאני (Miyeok guk)

מרכיבים:

יבשים: רטובים:
  • 2 כוסות אצות ווקאמה מיובשות
  • 1 כף שמן שומשום
  • 1 כוס בשר בקר להקפצה חתוך לחתיכות קטנות
  • 2 כפות רוטב סויה למרק או רוטב דגים (ניתן למצוא בחנויות המתמחות במאכלים מהמזרח)
  • 2 כפיות שום כתוש
  • 10 כוסות מים

אופן ההכנה:

  • השרו כשעה את הבשר החתוך בכף רוטב סויה, השום ומעט פלפל
  • השרו את האצות המיובשות במים 30 דקות. שטפו אותם וסננו מהם שאריות מים. חתכו לריבועים קטנים.
  • בסיר למרק, טגנו את הבשר בשמן השומשום עד שמשנה את צבעו מאדום. הוסיפו את שאריות הסויה והאצות והמשיכו לטגן עוד 4-5 דקות
  • הוסיפו את המים והביאו לרתיחה. על אש קטנה בשלו את המרק (כשעה – שעה וחצי) עד שהבשר רך והמרק בעל גוון חלבי

בתאבון! או כמו שאומרים בקוריאנית: ג'אל מיאוק-קס-סאומנידה  (잘 먹겠습니다)