אמהות מסביב לעולם: הכירו את יוליה מאוסטרליה

האורחת החמישית שלי במדור "אמהות מסביב לעולם" היא יוליה, ישראלית לשעבר, המתגוררת עם בעלה, לאוניד, ושני ילדיה, ליה (7) וליאם (5) בסידני, אוסטרליה.

כמו בלוגריות רבות אחרות שהכרתי במהלך השנה וקצת האחרונות מאז הבלוג שלי עלה לאוויר, גם את יוליה הכרתי וירטואלית כאשר התחלתי לעקוב אחרי הבלוג שלה "אמא עם המצלמה". בבלוג המקסים הזה, שבדומה לבלוג שלי, גם הוא Mummy Blog, יוליה משתפת את הקוראים בחיי המשפחה שלה באוסטרליה, בעבודות יצירה עם הילדים, במחשבות שלה על הורות ועוד.

כשפניתי אל יוליה וביקשתי שתתראיין למדור "אמהות מסביב לעולם" על חייה כאמא ישראלית באוסטרליה, שמחתי מאוד שהיא הסכימה. כולנו היינו רוצות לברוח מידי פעם למקום מרוחק מישראל ואוסטרליה היא יעד מושלם לכך, אתן לא חושבות? היה לי ברור שהחיים של יוליה שם מהווים בסיס לסיפור נפלא עבורנו על להיות אמא ואישה באוסטרליה.

www.prettysimplelife.co.il | Motherhood around the world | Australian Mum | אמהות מסביב לעולם | אוסטרליה
יוליה והמשפחה

מזמינה אתכן לצלול איתי וללמוד קצת על החיים של אמהות בחצי השני של כדור הארץ. וכרגיל, תזכורת קטנה לפני שצוללים. כמו בראיונות הקודמים, מידי פעם אוסיף תובנות והערות משלי. אלו יצוינו באמצעות ראשי התיבות של הבלוג – PSL.

קצת על יוליה:

בעלי ואני הכרנו כשהייתי בת 14 והוא היה בן 15 וכשהייתי בת 24 התחתנו. בתקופה הזו, סיימתי תואר ראשון בתקשורת יצירה וביקורת, והתחלתי לעבוד במשרד פרסום. מאוד אהבתי את העבודה ואת החברה בה עבדתי, אך לאחר לידת בתי, ליה, בגיל 26, הבנתי שעבודה בשעות משוגעות לא מתאימה לי יותר. חיפשתי עבודה עם שעות קצת יותר גמישות והתחלתי לעבוד במכללת שנקר בתור המזכירה האישית של נשיאת המכללה, פרופ' יולי תמיר.

כשליה הייתה בת שנתיים, ותוך כדי עבודתי במכללת שנקר, נכנסתי שוב להריון.

בתקופה שקדמה להיריון השני, אני ובעלי קיבלנו החלטה להגשים את החלום שלנו ולעבור לאוסטרליה (למרות שאף פעם לא ביקרנו שם) וכאשר הייתי בהיריון עם בני, כבר היינו בתהליכי הגירה לשם. הבנתי כי המציאות הישראלית בה אני נדרשת לאסוף את בתי בחמש בכל יום לא מתאימה לסגנון החיים שדמיינתי לעצמי, ואני רוצה לבלות יותר זמן עם ליה, ועם הילד שייוולד בעתיד. שעתיים בערב אחרי העבודה פשוט לא הספיקו לי במחציתם, וחלמתי כבר על הרגע הזה שאני אעבור לאוסטרליה ואשאר בבית עם הילדים.

www.prettysimplelife.co.il | Motherhood around the world | Australian Mum | אמהות מסביב לעולם | אוסטרליה
בהיריון עם ליאם – שעתיים לפני הלידה

קיווינו לקבל את הויזה לקראת חודש רביעי/חמישי להיריון, אך בחודש שביעי להריון עדיין חיכינו לה. החלטנו להקפיא את התהליך, מכיוון שביטוח הטיסה אפשר לי לטוס עד שבוע 32 בלבד. אולם, ביום ששלחנו לסוכן שלנו את הבקשה לבטל את התהליך לוויזה, קיבלנו מכתב חזרה שהוויזה שלנו אושרה ועומדות בפנינו שתי אפשרויות: לטוס מיד, או ללדת בארץ ולהתחיל תהליך של הוצאת ויזה עבור התינוק, שיכול לקחת עוד חצי שנה עד שנה. החלטנו שאנחנו לא מחכים, ובחודש שמיני, חודש לאחר קבלת הוויזה, ארזנו את עצמנו ועברנו לאוסטרליה.

כולם חשבו שאני משוגעת ומאוד אמיצה, והיו בשוק ממני שאני בוחרת לטוס בטיסה כל כך ארוכה בהריון כזה מתקדם. כמובן שטסנו עם עצירה באמצע, והקפדתי על כל הטיפים שמצאתי באינטרנט לנשים בהריון בזמן הטיסה כגון ללכת כל שעה, לשתות הרבה מים ואפילו קניתי גרביים אלסטיות מיוחדות. גם רופא המעקב שלי אמר שבהריון תקין אין שום מניעה לטוס. ליתר ביטחון עשיתי ביטוח הכי טוב שיכלתי למצוא, וטסנו דרך המדינה שנראתה לי הכי עדיפה מבחינת שרותי בריאות במידה ואצטרך. בגדול, לא כל כך דאגתי, הרגשתי שזה הדבר הנכון לעשות. ובדיעבד לא הייתי משנה כלום.

את ליאם ילדתי, כפי שתכננתי, כבר באוסטרליה, כשהייתי בת 28, חודשיים אחר נחיתתנו במדינה החדשה שלנו.

www.prettysimplelife.co.il | Motherhood around the world | Australian Mum | אמהות מסביב לעולם | אוסטרליה
לידה באוסטרליה: ליאם נשקל בבי"ח

כשמלאו לליאם שלוש, וכשליה התחילה בית ספר, החלטתי להקדיש את השנה לחיפוש עבודה לכמה ימים בשבוע. התמזל מזלי ומצאתי את משרת חלומותיי, מורה לעברית בחוגי ילדים ולאחר מכן אפילו באוניברסיטה של סידני. כיום אני מלמדת ילדים בחוגים ומעבירה שיעורים פרטיים לילדים ולמבוגרים, ומתאימה את השעות לגידול הילדים. אני מבלה את רוב הזמן בשבוע עם הילדים שלי, ועובדת כשהילדים במסגרות או בערבים.

בנוסף, אני מקדישה זמן לבלוג שלי, "אמא עם המצלמה" שהתחלתי לכתוב כשליאם היה בן שנה. בלוג על הורות, משחק יצירתי עם ילדים ועל לימוד תוך כדי משחק. בשיטה זו אני גם מעבירה את שיעורי העברית עם הילדים.

אנו חיים בסידני כבר למעלה מחמש שנים, ואוהבים כל רגע. נהנים מהשלווה של המקום, מהנופים ומהאנשים. מאוד אוהבים לטייל, ומנסים לעשות זאת כמה שיותר. בישראל, שם השארנו את בני המשפחה, אנו מנסים לבקר כל שנה וחצי לערך.

www.prettysimplelife.co.il | Motherhood around the world | Australian Mum | אמהות מסביב לעולם | אוסטרליה
פוגשים קנגורו בטבע

אלו החוויות, התובנות והמחשבות של יוליה על היריון, לידה וגידול ילדים באוסטרליה.

על מדוע לידה באוסטרליה יכולה להיות מוגדרת חלומית

את ליה, בתי הבכורה, ילדתי כאמור בישראל, אך את ליאם, ילדתי באוסטרליה, כחודשיים אחרי הגעתי לסידני.

באוסטרליה ניתן לבחור האם ללדת במרכז לידה פרטי, בבית חולים פרטי או בבית חולים ציבורי. ההבדל המהותי בין הלידה בבית חולים פרטי לציבורי הוא העובדה כי בפרטי היולדת יולדת בעזרתו של רופא המעקב שלה ולא בעזרת מיילדת ובציבורי האישה יולדת בעזרת המיילדת ולא בעזרת רופא מיילד.

את הלידה באוסטרליה של ליאם, אני יכולה לתאר במילה אחת: חלומית. בחרתי ללדת אותו בלידת מים בבית חולים ציבורי קרוב לביתי בו הכל היה בחינם, כולל החדר עם הג'קוזי ללידת מים. האחיות התייחסו ללידה בצורה הכי טבעית שיש: לא חיברו אותי למוניטור ולו לרגע אחד, כשהגעתי ללדת המיילדת שאלה אותי האם לבדוק לי פתיחה, (הסכמתי, כמובן), את דופק העובר מדדו עם  סטטוסקופ אלקטרוני והמיילדת אף לא הציעה בכלל ללדת עם אפידורל.

www.prettysimplelife.co.il | Motherhood around the world | Australian Mum | אמהות מסביב לעולם | אוסטרליה
לידה באוסטרליה: לידת המים של ליאם בבי"ח ציבורי באוסטרליה

באופן כללי, מאוד מעודדים קשר אם-תינוק באוסטרליה, והגישה הטבעית ללידה המשיכה גם אחר הלידה עצמה. לא לקחו את התינוק אחרי הלידה (רק לשנייה בלבד כדי לבדוק אם הוא נושם), מדדו ושקלו אותו רק שעה אחרי הלידה, לא שטפו אותו ולא רחצו אותו (אלא להפך, הרופאים ממליצים להשאיר את הרך הנולד עם כל הג'יפה ליום-יומיים אחרי הלידה, כי מאמינים שכל ההפרשות המרוחות על ראשו טובות למערכת החיסונית של הילד) ולבסוף לא מרחו את הטבור של התינוק באלכוהול (ואכן, הטבור של ליאם נשר הרבה יותר מהר מזה של ליה כשכן מרחתי לה).

מאחר והלידה הייתה תקינה לחלוטין, הציעו לי להשתחרר מבית החולים יממה בלבד אחרי הלידה, והסכמתי. ומי שמשתחררת 24 שעות אחרי הלידה לביתה מקבלת בונוס – מיילדת שמגיעה כל בוקר עד הבית במשך שבוע שלם! את הבדיקות שעושים בטיפת חלב, היא עשתה אצלנו בסלון.

www.prettysimplelife.co.il | Motherhood around the world | Australian Mum | אמהות מסביב לעולם | אוסטרליה
לידה באוסטרליה: שקילה נוספת של ליאם בבית בעת ביקור האחות המיילדת
www.prettysimplelife.co.il | Motherhood around the world | Australian Mum | אמהות מסביב לעולם | אוסטרליה
לידה באוסטרלה: ביקור בית של אחות מיילדת 2

אגב, באוסטרליה כל חברי המשפחה מטופלים אצל רופא משפחה אחד, ובמידת הצורך, הוא שולח עם הפנייה לרופא מומחה, ורופא ילדים נחשב לרופא מומחה… גם רופא נשים נחשב לרופא מומחה, ויש להצטייד בהפנייה כדי לבקר אותו.

ואחרי הלידה….

ממשלת אוסטרליה נותנת ליולדות מענק של 5000$ לקניית ציוד וטיפול ברך הנולד ובעלי היה זכאי לשבועיים חופש לאחר הלידה ללוות ולעזור לי בתקופה הראשונה.

ליאם, היה זכאי באופן מיידי לקבל אזרחות אוסטרלית ואת תעודת הלידה שלו, שלחו לנו בדוא"ל. בתעודת הלידה מבקשים לציין את המקצועות של ההורים, והמידע מופיע ליד השמות של ההורים. יש אפשרות לבחור תעודה ממשלתית רגילה, או לשלם אקסטרה ולבחור באחד העיצובים היותר מיוחדים שהם מציעים. אנחנו בחרנו בתעודה הרגילה…

באופן אישי, חופשת הלידה שלי עם ליאם נמשכה עד שהיה בן שלוש אך בגדול, האימהות האוסטרליות לוקחות חופשת לידה לתקופה של שנה בערך (לא בתשלום) ונשארות בבית עם הילד. לאמהות צעירות יש המון אפשרויות  בשעות הבוקר ומגוון ההפעלות הוא מדהים. אמא בחופשת לידה לא תשאר לבד ולא תשתעמם בוודאות: פליי גרופס, מפגשי אמהות שטיפת החלב מארגנת לנשים שילדו בסמוך וגרות באותו האזור, סדנאות חינמיות מטעם טיפת חלב בנושא תזונה, התפתחות התינוק והנקה, הפעלות חינמיות בספריות הציבוריות, חוגים לתינוקות ואפילו שיעורי שחייה.

באוסטרליה מעודדים הנקה וחדרי ההנקה בקניונים האוסטרליים מושלמים! מדובר על חדר נפרד, עם מיקרוגל, משטחי החתלה, פינת משחקים לאחים הגדולים. כורסאות נוחות להנקה. תענוג! (PSL – ואולי גם אתן זוכרות שבדרום קוריאה חדרי ההנקה היו מושלמים גם כן. הנה הסיפור שלי בנושא ההנקה בדרום קוריאה)

על תחבורה ציבורית ובטיחות

באוסטרליה, ילדים עד גיל חמש נוסעים באוטובוס בחינם. באוטובוס יש שני מקומות מוגדרים להורים עם עגלות, זהו מקום מיוחד ובטיחותי. כשאין הורה עם עגלה, כל אחד יכול לשבת במקום זה, ואם הורה נכנס עם עגלה, כולם חייבים לפנות את הפינה המיוחדת הזו (מדובר על מעמד מרופד, והמקום מיועד גם לאנשים בכיסא גלגלים). במידה והמקום המוגדר כבר תפוס בעגלה אחרת,  הורים עם עגלה שרוצים לעלות לאוטובוס יאלצו לחכות לאוטובוס הבא מכיון שהנהג לא יעלה אותם.

ברחובות, בכל צומת ורמזור יש רמפה מיוחדת לירידה נוחה מהמדרכה לכביש ובקניונים יש מקומות חנייה מיוחדים להורים עם עגלות. מקומות החנייה יותר רחבים, וקרובים יותר לכניסה.

www.prettysimplelife.co.il | Motherhood around the world | Australian Mum | אמהות מסביב לעולם | אוסטרליה
גם זו דרך להתנייד באוסטרליה 🙂 ליה לוקחת חלק בפסטיבל הצעצועים

בכלל, נושא הבטיחות מאוד חשוב באוסטרליה והחוקים מאוד נוקשים. כמובן מחייבים כסא לרכב לכל ילד אבל מעבר לכך ילד עד גיל שנתיים חייב לשבת עם פנים כנגד הנסיעה! אני יודעת שאלו ההמלצות הכלליות גם בעולם אבל באוסטרליה אכן אוכפים אותם! בנוסף, מומלץ למרוח את הילדים מידי יום בקרם הגנה מאחר והחור באוזון שהתמקם לו מעל אוסטרליה גורם לקרינה מוגברת של קרני  UVB. בגני ילדים הגננות מורחות את הילדים, ובבתי ספר האחריות של הילדים למרוח את עצמם. בבית ספר ובגן חובה גם לחבוש כובע בחוץ, ובמידה והילד שוכח את הכובע בבית, אוסרים עליו לשחק בשמש.

על מדוע מקובל לראות ילדים בשעות הבוקר גם בימי לימודים

באוסטרליה, מקובל מאוד לפגוש אימהות, בשעות הבוקר,  עם ילדים בני ארבע וחמש. ילדים שעוד לא התחילו ללכת לבתי ספר או לגנים. בישראל אין כמעט ילדים בגיל הזה מחוץ למסגרת חינוכית בשעות הבוקר (חברה שלי שגרה באוסטרליה וטסה עם משפחתה לישראל, כדי לבקר את ההורים, טיילה בשעות הבוקר עם הילד שלה, אז בן שלוש, בקניון, והשומר שאל את הילד אם הוא חולה, ולכן לא בגן..), אך באוסטרליה זה מובן מעליו.

את ליה שלחתי לגן, מיד עם הגעתנו לאוסטרליה כשהייתה בת 3, ליומיים בשבוע ואז בגיל 4 לשלושה ימים בשבוע. באוסטרליה הרבה אמהות עובדות בחצי משרה, מה שאומר רק כמה ימים בשבוע (לפעמים רק יומיים, ולפעמים שלושה-ארבעה ימים). קיימות הרבה משרות חלקיות כאלו והתפקיד מחולק בין כמה עובדים/עובדות. לכן, גם לגנים ניתן לרשום לכמה ימים בשבוע בלבד וההורים משלמים רק על הימים בהם הילד רשום. עד היום, ליאם הולך לגן פעמיים בשבוע.

על ההבדלים בין בתי ספר ציבוריים לפרטיים

בגיל חמש וחצי , ליה התחילה בית ספר וליאם יתחיל בית ספר בשנה הבאה, כשיהיה כמעט בן שש. באוסטרליה, טווח הגילים להתחלת בית ספר נע מגיל ארבע וחצי ועד גיל שש וכתוצאה, לפעמים יש פערים של שנה ויותר בין ילדים באותה הכיתה. את ילדיי אני שולחת לבית ספר ציבורי אך ניתן, כמובן, לרשום את הילדים גם לבתי ספר פרטיים. אלו, לרוב, הם בעלי ניחוח דתי (יהודי או נוצרי).

www.prettysimplelife.co.il | Motherhood around the world | Austrelian Mum | אמהות מסביב לעולם | אוסטרליה

ברוב בתי הספר הלימודים מתחילים בשעה 9 בבוקר ונגמרים בשעה 15:00 ומתקיימים 5 ימים בשבוע (שני-שישי). מידי רבעון יש חופשה של שבועיים בבית הספר והחופש הגדול האוסטרלי נמשך בין חודש או חודשיים בין החודשים דצמבר לפברואר. אורך החופשה משתנה בהתאם לעובדה האם ילדך לומד בבית ספר ציבורי שם החופשה קצרה יותר לבין בית ספר פרטי שם החופשות ארוכות יותר. היום הראשון של שנת הלימודים משתנה בהתאם לבית ספר ובהתאם למדינה (State).

(PSL  – מפתיע לחשוב כי דווקא בבית ספר פרטי בו ההורים משלמים יותר, החופשות יותר ארוכות אבל זה היה המצב בדיוק גם בדרום קוריאה. חברתי פעם חישבה שבבית הספר הבינלאומי בו למדו ילדינו לומדים רק 180 ימים בשנה, ז"א חצי שנה בלבד. בנוסף לחופשת הקיץ שאורכה היה כחודשיים וחצי, נהנו מחופשת סתיו ואביב של 10 ימים כל אחד, חופשת כריסטמס של 3 שבועות ועל כל אלו, להוסיף ימי חג או ימים לאומיים שגם הם דרשו חופשה).

בכיתות הנמוכות, בבתי ספר הציבוריים, הכיתות יותר קטנות מאשר בבית ספר פרטי (מוזר, אני יודעת) ומספר הילדים בכיתה יהיה סביב 22 תלמידים.

על רמת הציפיות מההורים ומהאמהות בעיקר

רוח ההתנדבות הבית ספרית מאוד חשובה לאוסטרלים ומצפים מההורים לקחת חלק פעיל בבית הספר. במהלך השנה הראשונה, התנדבתי בבית ספר של בתי בכל שבוע והגעתי לכיתה כדי לעזור בקבוצות לימוד, לקרוא ספר, לשחק משחקי חשבון או קריאה וכו'. בנוסף, פעם בחודש התנדבתי בקאנטין, שזה כמו קיסוק בתוך בית ספר שם ניתן לקנות ארוחות חמות אותן מביאים לילדים לכיתה בזמן ארוחת הצהריים. את הארוחה ניתן להזמין באינטרנט או לשלם עליה במקום לפני תחילת הלימודים. בקאנטין ניתן למצוא גם שתייה קלה (לא מוגזת), ממתקים וחטיפים (עלי להודות שאני לא משתגעת על האופציה  הזו…).

www.prettysimplelife.co.il | Motherhood around the world | Austrelian Mum | אמהות מסביב לעולם | אוסטרליה
לאנץ' בוקס טיפוסי למי שבוחר לא לקנות בקאנטין

לצערי, אחוז ההשמנה באוסטרליה הוא הגבוה בעולם, ואף יותר מזה של ארה"ב. אמנם, קיימת מודעות רבה לספורט, אך פחות לתזונה בריאה. בכל מקום רואים רשתות של אוכל מהיר (ויש כמה וכמה רשתות כאלה). בנוסף, בכל אירוע בבית ספר, בחוגים וכו', נוהגים לחלק לילדים ממתקים או חטיפים. בימי הולדת שולחן הממתקים קורס מ"כל טוב מתוק" ואחד ממאכלים הרשמיים של אוסטרליה בימי הולדת זה FAIRY BREAD  או בתרגום חופשי "לחם פייות" שזה למעשה פרוסת לחם עם חמאה וסוכריות צבעוניות לקישוט עוגות, וזה לא מוגש בתור קינוח….

Fairy Bread. התמונה וההסבר לקוחים מתוך וויקפדיה.
על מגרשי המשחקים ופעילות ספורטיבית

מזג האוויר בסידני מאפשר שעות רבות של משחק מחוץ לבית ומגרשי המשחקים מלאים באמהות עם ילדים בשעות הבוקר ואחר הצהריים.  תופעה מעניינת ושכיחה למדי היא העובדה כי במגרשי המשחקים ניתן לפגוש ספיידרמנים, פייות, נסיכות בלרינות ופיראטים. הילדים האוסטרלים אוהבים להתחפש, ועושים זאת כל הזמן! חצאיות טוטו הן גם פריט לבוש מאוד פופולארי, ובקניון פוגשים ילדות קטנות וחמודות בחצאיות טוטו צבעוניות.

www.prettysimplelife.co.il | Motherhood around the world | Austrelian Mum | אמהות מסביב לעולם | אוסטרליה

בנוסף, האוסטרלים שמים דגש רב על פעילות ספורטיבית ובמיוחד על שיעורי שחייה, וכמעט ואין ילד שלא לומד שחייה במהלך ילדותו. ליה שלי התחילה עם שיעורי שחייה מאוחר יחסית, בגיל חמש, וליאם בגיל 3. ליה כבר יודעת לשחות, אך ליאם עדיין לומד.  בבתי ספר מקיימים תחרויות שחייה שנקראים swimming carnival, וזה אירוע חשוב בכל בית ספר.

על עונות השנה ומזג האוויר

העובדה כי אוסטרליה נמצאת בחצי השני של כדור הארץ, גורמת לכך שעונות השנה הפוכות. שיא הקיץ הוא בחודשים ינואר-פברואר בעוד שהחורף הוא ביולי-אוגוסט. גם לאחר 5 שנים, עדיין מוזר לי לחגוג את ימי ההולדת בעונות הפוכות. נולדתי במאי, באביב, ועכשיו זה סוף הסתיו. ליה נולדה בישראל ביוני, בשיא החום, ובאוסטרליה אנחנו חוגגים לה בחורף, כשקר מאוד. בנוסף, כשמדברים עם חברים או משפחה בישראל, ואומרים משפט כמו "אנחנו מגיעים בקיץ", זה תמיד מבלבל, קיץ שלנו או שלכם, ותמיד חייבים להוסיך את החודש אחרי קביעה כזו.

www.prettysimplelife.co.il | Motherhood around the world | Australian Mum | אמהות מסביב לעולם | אוסטרליה
תוכים אוסטרליים

וכמו בישראל, הקיץ האוסטרלי יכול להיות חם במיוחד והחורף איננו ארוך במיוחד. ובדומה לישראל, הבתים לא ערוכים במיוחד לקור. בכלל, האוסטרלים לא מתרגשים במיוחד מהקור, אבל בכלל לא! לא נוהגים להלביש את הילדים בבגדים חמים מדי, אפילו בחורף, החלונות בבית תמיד פתוחים. וניתן לראות לא פעם, באמצע החורף, כשבחוץ 15 מעלות, בחופי סידני ילדים שוחים בים, בזמן שהאימהות שלהן משגיחות עליהם על החוף, עטופות בצעיף ונעולות במגפיים.

על תרבות הברביקיו וסופ"ש

מרבית האוסטרלים מתגוררים בבית צמודי קרקע ובחצר האחורית שלהם יש עצי פרי מטורפים וכמובן הברביקיו. האוסטרלים מאוד אוהבים את הברביקיו, ובכל בית יש אחד כזה. האוסטרלים הם קרניבורים אמיתיים וכמעט כל סופ"ש מקובל לעשות ברביקיו בחצר האחורית ולהגיש לילדים נקניקיה בלחמנייה ולהכין שיפודי פירות ים.

www.prettysimplelife.co.il | Motherhood around the world | Australian Mum | אמהות מסביב לעולם | אוסטרליה
פסטיבל ימי הביניים

הסופ"ש מוקדש למפגשים עם חברים (ברביקיו כמובן!)  לטיולים, קמפינג ולחוף הים. ישנם גם הרבה פסטיבלים מהממים כגון פסטיבל האביב, פסטיבל האור (ויויד סידני), פסטיבלי אוכל למיניהם, פסטיבלים לקראת קריסמס, פסטיבלים של עדות שונות (הודי, סיני,איטלקי, הכל יש!) וניתן ללמוד הרבה על עדות ותרבויות שונות מכמות הפסטיבלים שמתקיימים כל שנה בסידני. בנוסף, אנחנו מאוד אוהבים לטייל ויצא לנו, מאז שנחתנו לפני 5 שנים, לטייל בכל סופ"ש, ועדיין נשאר לגלות ולגלות, אני מניחה שלא ראינו אפילו 70% ממה שניתן באיזור שלנו.

www.prettysimplelife.co.il | Motherhood around the world | Austrelian Mum | אמהות מסביב לעולם | אוסטרליה
טיול להרים הכחולים
על השפה האוסטרלית

אני מאוד אוהבת את השפה "האוסטרלית" ואת המבטא המקומי. האוסטרלים אוהבים לדבר בסלנג, ולקצר כל מילה. והם כמעט ולא מבטאים את האות .R אז אם נקח את הסלנג ונוריד ממנו את האות R, לוקח הרבה זמן להבין את כוונת הדובר. למשל, ברביקיו הופך בקיצור ל"ברבי", אבל אם נשמיט את הr באמצע קיבלנו "בבי". ועוד דוגמה, במידה והמילה נגמרה באות R, האוסטרלים משנים את הצליל לA.  וככה "סופר סנטר" הופך ל"סופה סנטה", ו-teacher הופך לטיצ'ה.

www.prettysimplelife.co.il | Motherhood around the world | Austrelian Mum | אמהות מסביב לעולם | אוסטרליה

הראיון עם יוליה יכול היה להמשך עוד ועוד אך צערי נאלצנו להגביל את אורכו. אבל אל דאגה, אם אתם רוצים להכיר את יוליה יותר לעומק וללמוד עוד על החיים של יוליה באוסטרליה, קפיצה קטנה אחת שלכם לבלוג שלה "אמא עם המצלמה" או  לעמוד הפייסבוק המצליח שלה תזרוק אתכן חזרה לחצי השני של כדור הארץ.

תודה רבה יוליה על ראיון מרתק ובינתיים שיהיה לכולנו G’day!


אל תפספסו ראיונות נוספים מרתקים במדור זה:

אמהות מסביב לעולם: הכירו את ליאת מיפן

אמהות מסביב לעולם: הכירו את כריסטינה מספרד

אמהות מסביב לעולם: הכירו את דונה מסקוטלנד

אמהות מסביב לעולם: הכירו את ג'ואנג מקוריאה


וכמובן את כל סיפורי קוריאה שלי בבלוג:

5 עובדות מפתיעות על היריון ולידה בקוריאה

5 עובדות מפתיעות על גידול ילדים בקוריאה

הדברים הקטנים שמקלים על הורים בקוריאה


 

אמא יעילה: 6 אפליקציות שימושיות לחסכון בזמן

בואו נדבר קצת על שירות. בישראל.

שירות. ישראל. ישראל. שירות.

זו רק אני או שכולכן עכשיו פולטות אנחת ייאוש?

הרי כל צורך שלי ,לפחות, לפנות למחלקת שירות לקוחות, דורש ממני עבודת הכנה נפשית מראש, פינוי זמן מיוחד לכך בלו"ז וברור גם אז, כי א. זה הולך להיות ארוך ו-ב. זה לא ייגמר לטובתי.

ייקח שעות עד שאתפוס את המחלקה, אם בכלל, בטלפון. לאחר מכן נציג שירות ידבר אליי בנימוס "ישראלי" מתובל בקוצר רוח, התנשאות, והבעת דעתו מדוע הבעיה נעוצה בי, ולא במוצר או בשירות, ולבסוף, הבעיה בגינה התקשרתי מלכתחילה, או שכלל לא נפתרה  או שיחזרו אליי / טכנאי יבוא עוד שבוע.

בקיצור,

בזבוז זמן.

שלי.

עצבים וזעם.

שלי.

בעיה.

שלי.

אבל כבר כמה זמן, מקננת בי ההרגשה כי רמת השירות בישראל השתפרה קמעה. דברים רבים שפעם היו כרוכים באלפי טלפונים, טפסים ועמידה בתורים, פתאום יותר זורמים, מתבצעים בקלות.

www.prettysimplelife.co.il | 6 time saving apps every mother need | אפליקציות שימושיות לחסכון בזמן

ואז הבנתי.

זה לא השירות שהשתפר כל כך.

זו העובדה שכבר לא חייבים לצרוך שירות פרונטאלי בחלק מהמקרים.

היום יש אפליקציות.

ועם אפליקציות לא צריך לדבר, להתחנן ואין על מי לצעוק.

ועם אפליקציות פתאום חוסכים זמן, מצרך חשוב לכולנו, ומנתבים אותו לדברים קצת יותר חשובים, כמו פייסבוק ופינטרסט ואינסטגרם 🙂 (שהם, כמובן, זוללי הזמן הגדולים ביותר…).

אז על מנת לעשות סדר (ואתן יודעות כמה אני אוהבת סדר), הכנתי לכן צ'ק ליסט של אפליקציות שימושיות לחסכון בזמן, שמותקנות לי על הנייד וחוסכות לי זמן יקר, שיחות טלפון מיותרות ועמידה בתור. חלקן קצת Obvious וחלקן קצת פחות, ובכל זאת אני תמיד מופתעת מחדש לגלות שלא כולן משתמשות בהן**.

www.prettysimplelife.co.il | 6 time saving apps every mother need | אפליקציות שימושיות לחסכון בזמן

קופות חולים:

לא משנה לאיזו קופה אתן משתייכות, את האפליקציה של קופת החולים שלך, את חייבת. בעיקר שיש לך ילדים. קביעת תורים, הזמנת טופס 17, תוצאות של בדיקות ורופא און ליין שזמין עבורך גם אחרי שעות פעילות המרפאה. אפילו טלפון אחד לא צריך להרים. הגדילו לעשות "כללית", שמספקים שירותי און ליין בוידאו, לא רק לרופא ילדים ומשפחה, אלא גם לרופאי עור (למקרה ולילד יש תפרחת לא מוסברת באמצע הלילה) כמו גם אפליקציה למעקב אחר התפתחות הילד ואפליקציה לבירור מלאי תרופות בבתי המרקחת של הכללית.

פארמים:

ואחרי שביקרתם אצל הרופא שאת התור אליו הזמנתן דרך האפפ, הגיע זמן לרכוש תרופות. הידעתן שאפשר להזמין מרשמים לתרופות באפליקציות של הפארם ? מזינים את נתוני הקופה והמרשם ואלו מחכים לכן בסניפים בשעה וביום שבחרתן, מבלי לחכות בתור. גם חסכתן זמן וגם כסף – כי מי נכנסת לסופרפארם להשיג תרופה ולא עושה סיבוב קניות על הדרך?

www.prettysimplelife.co.il | 6 time saving apps every mother need | אפליקציות שימושיות לחסכון בזמן

Paypal:

איפה אתן עושות קניות לילדים? כי אני ממזמן לא קניתי משהו בארץ עבורם. הכל באינטרנט. לכן נשגב מבינתי מדוע יש בעולם נשים, שעושות קניות באינטרנט, אך נמנעות מפתיחת חשבון פייפאל. למי יש כוח לשלוף את כרטיס האשראי ולתקתק את כל הספרות? עם חשבון הפייפאל, כל הנתונים מוזנים אוטומטית. רק להתחבר ולאשר את העסקה וסיימנו.

דואר ישראל:  

ואם בקניות עסקינן, מאז שדואר ישראל פיתחה אפליקציה עם אופציה לקביעת תור מראש, אני כבר לא עומדת בתור לאיסוף החבילות או לכל שירות אחר שמקבלים בדואר. 5 דקות בדואר גג.

בנקים ואשראי: 

קצת Obvious, אבל אם עשיתן כל כך הרבה קניות לא תרצנה לדעת כמה נשאר לכן בסוף החודש? אז מעבר לנוחות שכל המידע נמצא זמין עבורכן, אפליקציות הבנקים (לא משנה איזה בנק) חוסכות לכן גם זמן יקר באמצעות פונקציות כגון הפקדת שיקים על ידי סריקתו בנייד והזמנת תור בסניף החוסך את ההמתנה מורטת העצבים לפקיד.

CamScanner:

כי למרות שאנחנו במאה ה-21, יש טפסים שצריך למלא ידנית ולשלוח. לפחות כבר לא דורשים שליחה בפקס ברוב המקומות…אז אם אין לך סורק בבית, הנה הפתרון: למלא, לצלם, להתאים את המסמך, ולשלוח. במייל. לא בפקס. והנה עוד זמן שהתפנה.

www.prettysimplelife.co.il | 6 time saving apps every mother need | אפליקציות שימושיות לחסכון בזמן

אז ספרו לי… מה תעשו עם כל שפע הזמן שפתאום התפנה לכן? בזמן שאתן חושבות על זה, תקפצו לקרוא את הפוסט " הדברים הקטנים שמקלים על הורים בקוריאה " שם, ובניגוד גמור למצב במדינתו הקטנה, תקראו איך בדרום קוריאה יודעים לתת את השירות הטוב ביותר ללקוח…..

אשמח לשמוע אם יש לכן אפליקציות שימושיות נוספות אשר חוסכות לכן זמן ולא לשכוח להתעדכן בפוסט הקודם בסדרה: "אמא מסודרת: אפליקציות לניהול משימות שמסדרות לי את החיים".

ואם אתן בכל זאת נאלצות לשוחח עם מחלקת שירות לקוחות, לא לשכוח לנשום עמוק, לקחת אוויר ולהישאר רגועות 🙂


** למען הסר ספק וגילוי נאות, ההמלצות למעלה מבוססות על ניסיון אישי בלבד ואינן כרוכות בתגמול אישי עבורי מצד החברות. עם זאת, במסגרת ערב בלוגריות, כן נכחתי באירוע חגיגות השנה לסניף הכללית בכפר סבא ירוקה שם זכיתי לסקירה נרחבת על מגוון השירותים שהקופה מציעה למבוטחיה וביניהן שירותי האפליקציה המתקדמים שצוינו מעלה. ראוי לציין, כי למרות שאינני חברה בקופת חולים זו, התרשמתי מאוד מההסתכלות שלהם על הלקוח כמרכז ופעולותיהם על מנת לספק את השירות הטוב ביותר ללקוחות החל מהסניף המושקע הכולל אף ג'ימבורי קטן לילדים וכלה באפשרות לאשפוז יום בסניף עצמו.  

 

משחק לילדים: איך לקרוא שעון מחוגים?

הגענו לתקופה הזו של השנה.

אחרי החגים.

חזרה לשגרה.

שעון חורף.

וחושך.

בחמש אחר הצהריים.

ויש ילדים לאסוף. וחוגים לקחת. וחיים לנהל.

וחשוך.

ולמרות זאת, מצבנו לא כזה שחור. או יותר נכון "יש אור בקצה המנהרה".

כבר חייתי 4 שנים במדינה שבה לא מעבירים את השעון שעה בין הקיץ לחורף.

תנסו אתם לקום בבוקר ולצאת לגנים ולעבודה שהשמש זורחת רק ב-08:30 בבוקר.

לנו לפחות יש קרניים של זריחה מוקדמת.

 | www.prettysimplelife.co.il | איך לקרוא שעון מחוגים | How to read a clock | Free Printable ומה שמצחיק אותי תמיד הוא שהעיתונים מלאים בציורים של שעון מחוגים שמחוגיו הוזזו לאחור, בכדי להזכיר לנו להעביר את השעה אחורנית. אבל בינינו, מי בכלל עשתה את הפעולה הפיסית של הזזת המחוג לאחור?

כמה מאתנו עונדות שעון על היד? משתמשות בשעונים מעוררים שאינם מובנים בטלפון הנייד? או תלו שעון מחוגים על קירות ביתן?

ומי מהילדים שלנו בכלל נחשף ביום יום לשעון שאיננו בתצורתו הדיגיטאלית? הרי יחד עם הטלפון הקווי, תיבות הדואר והגלויות, הלכו לעולמם גם השעונים המעוררים, שעון הקוקייה ואפילו שעון היד, עם הופעת האינטרנט, המיילים והסמארטפון.

 | www.prettysimplelife.co.il | איך לקרוא שעון מחוגים | How to read a clock | Free Printable
מתוך "צ'רלי ולולה: אני בכלל לא עייפה ואני לא הולכת לישון"

ועד לפני שנה בדיוק, גם מספר השעונים בביתי הסתכם באלו שהוצגו על צג הטלפון, המחשב והתנור.

ואז הגיעה הסופה הגדולה. שכמה סימבולי, התחוללה ביום הראשון של שעון החורף השנה שעברה.

הסופה שניתקה אותי, למעלה מ-24 שעות, לא רק מחשמל אלא מהחיים עצמם.

והותירה אותי ואת שני ילדיי (בעלי היקר, כמובן, היה בנסיעת עבודה בחו"ל) "יושבים לבד בחושך" כמו פולנים טובים, נתונה לחסדי השכנה לדפוק על הדלת ב-06:00 על מנת לוודא כי השכמנו קום.

כי אין שעון בבית.

 | www.prettysimplelife.co.il | איך לקרוא שעון מחוגים | How to read a clock | Free Printable פלא כי הדבר הראשון שעשיתי לאחר הסופה, הוא לקנות שעון מעורר? כזה של פעם. עם מחוגים ובטריות, ואור קטן שאפשר ללחוץ עליו בלילה מבלי לסנוור את כל הישנים, ושמצפצף צפצוף נורא ואיום, ושאי אפשר לעשות עליו את פעולת ה-Snooze.

שעון שעומד בגאון מאז על השידה ליד מיטתי ומתקתק תיק תק. כמו פעם.

אך כל פעם שאני שואלת את יונתן מה השעה, רץ הילד להביא את השעון מהשידה ומכריז בקול: השעה 3 ו-1 (15:05) או השעה 6 ו-9 (18:55).

הגיע הזמן ללמד את הילד איך לקרוא שעון מחוגים באמצעות משחק פשוט וידידותי.

המשחק נמכר בחנות שלי כאן ונשלח אליכן בדואר ארוז ומוכן, כך שכל שתצטרכנה לעשות הוא לשלוף שעון מחוגים ולהתחיל לשחק.

www.prettysimplelife.co.il | איך לקרוא שעון מחוגים | How to read a clock | Free Printable

It's Time: איך לקרוא שעון מחוגים?

באמצעות קובץ "לומדים לקרוא דקות", למדו את הילד/ה מה משמעות הספרה בדקות, עליה מצביע המחוג הגדול (דהיינו, כאשר המחוג הארוך מצביע על 1 הנ"ל שווה ל-5 דקות).

www.prettysimplelife.co.il | איך לקרוא שעון מחוגים | How to read a clock | Free Printable
יונתן לומד לקרוא דקות….

בחרו שעה והציגו אותה על שעון המחוגים. בקשו מהילד/ה לבחור את כרטיס השעות (מבין השעות 01 עד 12)  וכרטיס הדקות לפי השעה המוצגת ולהניח בהתאם על השעון הדיגטיאלי.

www.prettysimplelife.co.il | איך לקרוא שעון מחוגים | How to read a clock | Free Printable
נראה שהבין…: )
www.prettysimplelife.co.il | איך לקרוא שעון מחוגים | How to read a clock | Free Printable
הצליח לו!

למתקדמים: למדו את הילד/ה את משמעות המושג "לפני הצהריים / אחרי הצהריים (AM / PM). בחרו שעה והציגו אותה על שעון המחוגים והדגישו האם מדובר בלפני הצהריים או אחרי הצהריים. בקשו מהילד/ה לבחור את כרטיס השעות (מבין השעות 01 עד 23) וכרטיס הדקות לפי השעה המוצגת ולהניח בהתאם על השעון הדיגטיאלי.

עודדו את הילד להחליף את הנוף הנשקף מהחלון (יום או לילה) בהתאם לשעה המוצגת על השעון.

ולמתקדמים מאוד: למדו את הילדים על קיומו של "שעון עולמי" ונסו לאתגרו בחישוב השעה במדינות שונות בעולם בהשוואה לישראל.

www.prettysimplelife.co.il | איך לקרוא שעון מחוגים | How to read a clock | Free Printable
אז מה השעה בוייטנאם??

לרכישת המשחק "איך קוראים שעון מחוגים" לחצו כאן ותעברו לחנות, שם תמצאו מוצרי נייר יפים לתינוקות ולעיצוב חדרי ילדים ומשחקים חינוכיים לשעות רבות של הנאה.

וכעת, כשתקריאו את הספר "אני בכלל לא עייפה ואני לא רוצה ללכת לישון" (מתוך סדרת ספרי צ'ארלי ולולה המומלצת, שתצלום מהספר מופיע מעלה) לילד/ה ולולה תטען כי "העיניים שלי יישארו לגמרי פקוחות אפילו בשעה 13 בבוקר", יוכלו הילדים לתקן בגאווה ולומר כי לא 13 בבוקר, אלא 01:00 לפנות בוקר, זו השעה הנכונה.

ושיהיה בשעה טובה – הילד יודע לקרוא שעון 🙂


מעוניינת ללמד את ילדיך לקרוא שעון מחוגים? לחצי כאן ותועברי לחנות השמחה שלי למוצרי נייר לרכישת המשחק במחיר מצחיק

Marmalada-Banner

אמהות מסביב לעולם: הכירו את ליאת מיפן

האורחת הרביעית שלי במדור "אמהות מסביב לעולם" היא ליאת לופט-מוריטו, וכפי שאתן כבר מבינות מהשם, ליאת היא לא יפנית במקור, אלא ישראלית שגרה בטוקיו משנת 2001, נשואה ליפני מקומי, מיצורו, ויחד הם מגדלים שלושה ילדים, אדם (בן 3), מיה (בת 7) ועדן (בן 14).

אל ליאת נחשפתי דרך יונית צוק שהמליצה לי לקרוא את הבלוג של ליאת, "ישראפנית", שם היא חלקה את חוויותיה ורשמיה כאם ואישה ביפן. והאמת, שלא יכולתי שלא להפסיק לחייך תוך כדי קריאת הפוסטים השונים שהעלתה ליאת –  בכל כך הרבה מקרים היפאנים והקוראנים דומים כל כך שזה מדהים…. למשל, וכפי שתקראו בהמשך הראיון, גם חווית ההיריון והלידה של ליאת, מאוד מזכירה את זו שאני עברתי בעצמי בדרום קוריאה (וגם לה העירו קשות על העלייה במשקל שכן גם ביפאן 10 ק"ג זה המקסימום המותר 🙂 ).

כשפניתי לליאת בשאלה האם תסכים לחלוק את חוויותיה ורשמיה כאם ביפן למדור "אמהות מסביב לעולם", מאוד שמחתי שהיא הסכימה. מהניסיון שלי, אני יודעת כמה הפוסטים שאני מעלה על דרום קוריאה פופולאריים וכמה החיים במזרח מושכים רבות מכן, ולכן ברור לי שראיון עם אמא מיפן יעניין רבות מכן. מקווה שצדקתי…

www.prettysimplelife.co.il | אמהות מסביב לעולם | הכירו את ליאת מיפן
ליאת לופט-מוריטו
קצת על ליאת:

גדלתי בפתח-תקווה ולמדתי קולנוע ופילוסופיה באוניברסיטת תל אביב. במקום לעשות את הטיול של אחרי צבא בפעם אחת מרוכזת, החלטתי שבמשך השנה אני לומדת, ובחודשי הקיץ, מטיילת. התחלתי בהודו, נפאל ותאילנד ובקיץ של שנתי השנייה יצאתי למסעי הראשון בטוקיו, יפן, שם עבדתי יותר מאשר טיילתי. הגעתי לעולם אחר שאני לא מבינה בו דבר, ומכאן החל מסעי לגילוי תרבות שונה וברובד אחר התרחש מסע פנימי לגילוי עצמי.

בקיץ של השנה השלישית, כשחזרתי שוב ליפן, עדיין מוקסמת ואף יותר מסוקרנת, עם טעם של עוד ועם חלום לעשות סרט דוקומנטרי על התופעה היפנית המטורפת שהשפיעה עלי, פגשתי את מיצורו, השותף שלי למסע. מספר חודשים אחרי, ניסינו לגור יחד במשך שנה בישראל, אך זה לא היה פשוט מכל מיני בחינות, נסענו לטייל בתאילנד ובהמשך חזרנו ליפן, התחתנו וכעבור שנה נולד בננו הראשון. מאז אני גרה כאן בטוקיו, עם השותף היפני שלי, ויחד אנחנו מגדלים את שלושת ילדינו.

היום אני משלבת עם ניהול המשפחה והבית גם את שלושת אהבותיי הגדולות: כתיבה, אוכל וטיולים ממקום מושבי בשכונה שקטה בטוקיו. אני מתמחה בבישול יפני מסורתי והכנת קופסאות בנטו ומעבירה סדנאות למטיילים ביפן. בנוסף, גם פיתחתי סיורי קונספט בטוקיו (PSL: אז אם אתן מבקרות בקרוב בטוקיו, אל תפספסו סיור עם ליאת – אין כמו סיור עם מקומית כדי לחוות את המקום), ואני כותבת למגזינים שונים בעולם בנוסף לבלוג "ישראפנית".

www.prettysimplelife.co.il | אמהות מסביב לעולם | הכירו את ליאת מיפן
משפחת מוריטו: ליאת, מיצורו, אדם, מיה ועדן

אלו החוויות, התובנות והמחשבות של ליאת על היריון, לידה וגידול ילדים ביפן.

 (ושוב תזכורת קטנה לפני שצוללים. כמו בראיונות הקודמים, מידי פעם אוסיף תובנות והערות משלי. אלו יצוינו באמצעות ראשי התיבות של הבלוג – PSL).

על 10 חודשי היריון ביפאן:

כן, כן, מה שקראתן. היריון נמשך ביפן 10 חודשים ולא תשעה חודשים כפי שהורגלנו. איך זה יכול להיות? הסיבה היא שהיפנים מחשבים אחרת את הספירה, אם חודש בדרך כלל נמשך בין 28-31 ימים, היפנים מחשבים לפי 28 ימים וכך יש לנו 10 חודשים. מבלבל לגמרי, במיוחד כשנשאלתי באיזה חודש אני, התמהמהתי על תשובה בהתאם ללאום השואל. (PSL: וכמו שציינתי בפוסט על 5 עובדות על גידול ילדים בקוריאה – גם גיל הילד בדרום קוריאה מחושב אחרת ושהרך נולד הוא כבר בן שנה מאחר וחודשי ההיריון נספרים בחישוב הגיל).

ביפן, בניגוד לישראל, לא קיים טירוף בדיקות ההיריון – אין סקירות מערכות מיוחדות והן גם לא רצות לעשות בדיקות גנטיות או בדיקות מי שפיר (ובכלל, הרופאים לא ממליצים לעבור בדיקות כאלו לפני גיל 40). מה שכן, קיימת ביפן הקפדה יתרה בכל הנוגע לעלייה במשקל. הרופאים ממליצים לא לעבור את התוספת המקסימלית למשקל של עשרה ק”ג (PSL: שוב בדומה מאוד להמלצה בדרום קוריאה שעמדה על 12 ק"ג לכל היותר..). בסוף ההיריון שלי הגעתי לכפול ממה שהומלץ. האחיות לכל אורך הדרך פשוט נחרדו ממני ובכל פעם שהגעתי לביקורת חטפתי על הראש. הן ביקשו ממני לתעד בדיוק מה אני אוכלת, שלחו אותי לסמינר על תזונה ולא הפסיקו לבלבל לי את המוח שאתחיל להוריד בכמויות, ושאפסיק לאכול מתוק.

כבר בתחילת ההיריון מקבלים מהעירייה ערכה המכילה חוברות שונות הכוללות מידע מדויק ומפורט על כל צעד ושעל של תהליך ההיריון, הלידה והטיפול בתינוק. נדמה שיש להם חוברות הפעלה לכל דבר! חוברות לתזונה נכונה במהלך ההיריון, תזונת תינוקות, מידע על כל הבדיקות, איך לנהוג במצבי חירום, איך לטפל ולשחק עם תינוקות, איך להתנהג עם התינוק בכל מצב אפשרי ועוד… מזל שהחוברות מעוטרות באיורים, אחרת לא היה לי מושג מה רוצים ממני וליפני שלי בטח שלא היתה סבלנות לשבת ולהבהיר את הכתוב.

www.prettysimplelife.co.il | אמהות מסביב לעולם | הכירו את ליאת מיפן
חוברות הדרכה להורה המתחיל

 

על חוויית הלידה ביפן:

מתוך שלושת ילדיי רק בני הבכור נולד בארץ. את חווית הלידה הראשונה שלי רציתי לעבור בסביבתי הטבעית עם המשפחה בישראל, קרובה לאמא. אך את שתי הלידות הבאות כבר עברתי ביפן.

מענין לדעת, כי למרות הירידה התלולה הידועה בשיעור הילודה ביפן, הם לא עושים יותר מידי כדי לעודד הבאת ילדים לעולם. בניגוד לישראל, בה סל הבריאות הישראלי מממן את מרבית הבדיקות והביקורים אצל רופא הנשים וביטוח הלאומי מכסה את עלות הלידה והאשפוז ומענק לידה, ביפן, אמנם הביטוח הלאומי מכסה לידה בסיסית, אך התשלום במקרים רבים חורג מהבסיס, כמו למשל אם לוקחים אפידורל…  גם הביקורים אצל רופאת הנשים עלו לא מעט והסכום הסופי של הלידה, שמשולם ברובו על ידך, תלוי בבית החולים, חדר רגיל או פרטי וכו’. לאחר הלידה מקבלים מענק מהמדינה של כ-3500$ אשר אמור לכסות את הסכום ששילמת טרם הלידה. אבל כאמור, אם ביקשת תנאים מיוחדים בלידה כמו חדר פרטי, אפידורל, תצטרכי לשלם עליהם באופן פרטי.

Gambaru! או איך לא לצרוח מכאבים שאת במהלך הלידה

היפנים מאמינים שתהליך הלידה הוא חלק מהחיים וגם אם זהו תהליך הכרוך בסבל, צריך לעבור אותו, ועדיף בשקט ובלי תלונות. האמונה הזו קשורה קשר חזק לתרבות ה-Gaman (סבלנות) היפנית והפירוש הכי קרוב שלי למילה Gambaru (מאחר ואין בעצם מילה כזו בעברית) היא: "בואו נשתדל כמה שיותר, גם אם זה קשה ואנחנו סובלים". בהתאם לזאת, אף רופא בשום בית חולים לא יעודד אותך לקחת אפידורל שזמין רק בחלק מבתי החולים, שחייבים להזמינו מראש ולא ביום הלידה ושעולה כ-500 דולר אותם הביטוח לא מכסה.

הנינג'ות-לבית-מוריטו

 

לעומת זאת, בבית היולדות בו ילדתי את בתי מיה, נוקטים בשיטות מיוחדות להכנה לקראת הלידה. הייחוד של המקום היה בהכנת היולדות בשיטת היפנוזה עצמית, נשימות, שיעורי יוגה והאזנה יומיומית למוזיקה מדיטטיבית, אותה מוזיקה מושמעת ברקע שוב ושוב בבית היולדות הזה. בכל חדר וחדר, וגם בחדר הלידה.

www.prettysimplelife.co.il | אמהות מסביב לעולם | הכירו את ליאת מיפן
חדר יולדות או בית מלון?

לאחר שהתרשמתי בקורס הכנה ללידה מהוידאו שהראו לנו בו נראית יולדת בשעת לידה – רגועה ומלבד נשימותיה לא שמעו אותה – התעודדתי שלקחתי על עצמי את האתגר של לידה טבעית. יאללה Gambaru! בניתי על המדיטציות שיעזרו לי. ואמרתי לעצמי, ביפן תהיי יפנית, ותלמדי איך לסבול בשקט…בחלק הראשון עמדתי איכשהו (לא שהיו לי הרבה ברירות) אבל בשקט?! שאגותיי נשמעו יותר כהכלאה של נהמות דינוזאור ונעירות חמור. אחת היולדות רמזה לי בשעת ארוחה משותפת שאת הלידה שלי איש לא פספס. “כאב לך מאד, נכון”? היא שאלה. מעולם לא ידעתי שאני מסוגלת להוציא צלילים כאלו מתוכי. המדיטציה וההיפנוזה לא ממש עבדו עלי ברגע האמת.

אך למרות הכאב העצום לא הייתי מוותרת לרגע על החוויה המעצימה והמיוחדת, במיוחד לאור הצ’ופרים המפנקים והמפצים שבאו אחרי.

בית מלון או חדר יולדות?

מה שמפצה על כאבי הלידה הוא השירות בבית היולדות שאין לי כל ספק שהוא הטוב בעולם! עד כדי כך שלעיתים שכחתי שאני בבית יולדות, וזה הרגיש יותר כמו בית מלון, עד שממש לא רציתי להשתחרר ולחזור הביתה.

האחיות המסורות בתלבושת הוורדרדה טיפלו בי תמיד בחיוך ובסבלנות ואדיבות אין קץ, העניקו לי ליווי צמוד עם הסברים על ההנקה ותמיכה אחרי הלידה. קיבלתי מהן מסאז’ים בזמן הלידה ומסאז’ים ארומתיים בזמן שהותי שם, הכינו לי אלבום תמונות של התינוקת הטרייה מרגעיה הראשונים כמו רגע הולדתה והאמבטיה הראשונה, קיבלתי תיק ענק ובו ערכת מתנות ועוד… אבל ההיי לייט שעושה את הלידה ביפן להכי שווה, לטעמי, הוא כמובן – האוכל, שכן בבית היולדות הפרטי, האוכל היה, לא פחות, מגורמה! (וכשילדתי את אדם בבית חולים רגיל חשבתי לעצמי שהארוחות שם בטח לא יוכלו להשתוות לאותה איכות. אך גם שם האוכל היה מעולה – מבחינת הטעם, האיכות והמרכיבים).

כמה ימים אחרי הלידה מוגשת ארוחה מפוארת במיוחד כאות הערכה ליולדת על המאמצים שעברה ולמזל טוב לתינוק החדש שנולד.

www.prettysimplelife.co.il | אמהות מסביב לעולם | הכירו את ליאת מיפן
ארוחה ליולדת
ואחרי הלידה…

אישה עובדת ביפן תצא לחופשת לידה כ-6 שבועות טרם הלידה ו-8 שבועות לאחר לידה בתשלום. היא יכולה להאריך את החופשה על חשבונה. אך אם תיקח חופשה ארוכה מדי לא בטוח שיהיה לה לאן לחזור…כך נוצר מצב שיותר ממחצית מהנשים היפניות בוחרות שלא לחזור למעגל העבודה בשנותיו הראשונות של ילדם.

במידה והאישה תבחר לחזור לעבוד היא תרשם מראש למעון יום של העירייה שעלותו בהתאם למשכורות הבעל והאישה (למשל, חברתי היא אם חד הורית שילדה לפני שנה והיום היא משלמת רק 1500 ין בחודש עבור המעון, שהם שווי ערך לכ-50 שקלים!). אך לאימהות רבות המנסות לחזור לשוק העבודה הכניסה למעון כרוכה בקשיים, ברשימות המתנה בלתי ניגמרות וביורוקרטיה רבה.

ליאת-והילדים

אימהות יפניות רבות המגדלות את ילדיהן גם נוהגות להניקם לפחות למשך שנה. זה בהחלט טבעי ושכיח לראות אימהות מניקות (כולן מכוסות עם סינר הנקה, היפניות מתחשבות ופרטיות ביפן היא ערך עליון). אני, באופן אישי, הנקתי את הראשון והשנייה כשנתיים ואת השלישי שלי הנקתי עד גיל שלוש.ֿֿ

על הקליטה לגני ילדים ביפן

בגדול, הגנים ביפן נחלקים לשני סוגים: הואיקו-אן ויוצ’י-אן. ההואיקו-אן, המקבילה של המעונות בארץ כמו ויצו ונעמת, בסבסוד המדינה, נועד לאימהות עובדות בלבד במשרה מלאה, תינוקות מגיל 3 חודשים עד כיתה א’. והיוצ’י אן, נועד לילדים מגיל 3-4 לאימהות שאינן עובדות מחוץ לבית. אין כאן משפחתונים, או מצב בו אימהות ששולחות למעונות ולא עובדות. ילדים בדרך כלל נשארים עם אימם בבית עד גיל 3-4 ולמרות שאחוז הנשים והאימהות העובדות ביפן הולך ועולה, הגבר הוא עדיין המפרנס העיקרי העובד שעות רבות מחוץ לבית, כך שבחברה היפנית, נושא חינוך הילדים נופל על כתפי האם. מאחר ואני נופלת בקטגוריה השנייה, ילדיי הולכים ליוצ'י-אן, דהיינו, מתחילים גן טרום טרום חובה- טרום חובה, בגיל 3-4.

וכמו ביפן, גם הליכה לגן כוללת הכנות אינסופיות לקראת המאורע.

כך למשל נראתה הקליטה של מיה, בתי האמצעית, לגן: ראשית, הילדים מקבלים שיעורים מקדימים כדי שלילד תהיה כניסה חלקה לגן, זאת אומרת שהפרידה שלו מהאימא וההיכרות עם המערכת והקליטה של הילד בגן תעשה בהדרגתיות המובנית באופן איטי (איטי מידי…).

הקורס הראשון נמשך חודש, אחת לשבוע, וכל שיעור ארך שעה וחצי. והאמא נוכחת כמובן במשך כל הזמן הזה. אחר כך עלינו בדרגה לקורס של חודשיים, שוב אחת לשבוע, שעתיים וחצי, כשרק פעמיים נדרשתי לשתף פעולה בנוכחותי, פעם אחת כדי לצפות בילדים שלנו משחקים ובפעם השנייה הצטרפנו, האימהות, לארוחת אובנטו משותפת עם הילדים. רק לאחר מסיבת הפתיחה הרשמית של שנת הלימודים, מיה התחילה להגיע לגן יום יום למשך שעתיים בלבד. בעצם מרגע תחילת שנת הלימודים ועד סיום הקליטה עוברות שלושה חודשים ורק אז מיה התחילה ללכת מידי יום, ליום שלם.

www.prettysimplelife.co.il | אמהות מסביב לעולם | הכירו את ליאת מיפן
מיה בגן ילדים – שימו לב לנעלי "הפנים" שמקובל לנעול ברקע
 גן או אוניברסיטה?

אבל עוד לפני בעצם התחלנו בכלל ללכת רשמית לגן, מיה נאלצה לעבור ראיון עם מנהלת הגן בה נשאלה כל מיני שאלות פשוטות כמו מה שמך ובת כמה את ובמה שיחקת עם הילדים בזמן שאבא ואימא היו בחוץ. הריאיון היה בעצם רק נקודת הפתיחה במסע החינוך היפני שמיה עמדה לעבור.

אחרי ההרשמה, נדרשנו לפתוח חשבון בנק במיוחד וגם בביקור נוסף בגן, נדרשתי להגיע עם מיה, כדי למדוד ולהזמין את התלבושת האחידה שלה. ובכל פעם שהגעתי לגן, לעוד הרצאה שבקושי הבנתי את תוכנה עקב מגבלת השפה, ועוד טרם החלה מיה את שנת הלימודים, חיכתה לי בכניסה, כמו לכל אימא, מעטפה גדולה ומכובדת מלאה בטפסים והסברים לקראת שנת הלימודים הקרבה ומה עלינו לעשות ולהכין על מנת שהילד יגיע מוכן לגן וכך שלא ייחסר לו דבר. כך למשל….

מעטפה I: תיק לכל דבר

בנוסף לתלבושת האחידה, בגדי ספורט, כובע ספורט, נעלי אואבאקי (שהם נעלי בית מיוחדות המיועדות למתחם הגן הפנימי בלבד), חולצה/סינר, תיק, כרית מיוחדת למקרי חירום (כמו רעידות אדמה למשל…) כלי האוכל-אובנטו (לאנצ’ בוקס), כוס שתייה, מתקן מיוחד לסכום ולמקלות האכילה,שעל כל פריט מסומן שמה, על כל ילד להביא בנוסף – תיק לנעלי הבית, תיק לבגדי הספורט, תיק ליצירות האמנות, ותיק קטן עם שרוך לאובנטו. את התיקים השונים הללו נדרשות האמהות לתפור בעצמן (חלילה לא לקנות כי כאן אימא טובה נדרשת לתפור בעצמה…).

www.prettysimplelife.co.il | אמהות מסביב לעולם | הכירו את ליאת מיפן
5 תיקים ושני זוגות נעליים לכל ילד

מעטפה II: שיעור תפירה

בסופשבוע האחרון לפני הכניסה לגן, קיבלתי מעטפה חדשה אשר אילצה את בעלי להתיישב ולתפור. לתפור מה? חולצה לשיעורי אמנות (כמובן…). על פי הוראות מדוקדקות על קוצו של מילימיטר, ישב בעלי ותפר חתיכות בד וסרטים ירוקים, על החולצה לשיעורי אמנות על מנת שאפשר יהיה לזהות לאיזו קבוצה מיה הייתה שייכת בגן. מיה בכיתה שנקראת אג’יסאי, שהוא פרח ירוק/כחול, לכן הצבע המזוהה הוא ירוק..

www.prettysimplelife.co.il | אמהות מסביב לעולם | הכירו את ליאת מיפן
זמן תפירה

מעטפה III: אירוע הכניסה לגן

וגם לקראת אירוע הפתיחה / כניסה לגן  נדרשו שני דפי הסבר עם הוראות. החל מהיכן להניח את הנעליים בכניסה, איזה ציוד יש להביא, ואיך בדיוק לסדר אותו בתיקים איך בדיוק צריך הילד להתלבש, דרך איזו דלת להיכנס לגן, איפה בדיוק להתיישב באולם ועוד. בניגוד לישראלים, היפנים לא משאירים שום פתח לאי ודאות, ספונטניות או אילתור. הכל מסודר, כל פרט הכי קטן ידוע מראש. אפילו מיצורו, בעלי, כבר איבד את הסבלנות ופטר את עצמו מהמשך התרגום עבורי כשאמר לי, ”את גייג’ין (זרה/חייזר ביפנית), לא מצפים ממך ליותר מידי, תשאלי כבר את אחת האימהות אם לא תביני משהו.”

OBENTO קופסא קטנה ומטריפה

מאז ימי הגן של עדן לא התעסקתי יותר מידי באובנטו, מלבד בימי יציאה לטיול בהם האימהות מתבקשות לשלוח את הארוחה הארוזה, אבל עם הצטרפותה של מיה לגן, מצטרפת לה במקביל עוד משימה עליה אצטרך לעמול בקפידה כל בוקר, קופסת האובנטו. בקופסא וקטנה קומפקטית, מנסות האמהות לדחוף ולגוון בכמה שיותר סוגים, צבעים וטקסטורות של אוכל ולמרות שהיפנים הם יחסית לא אנשים תחרותיים, בין האימהות מתרחשת תחרות שקטה על האובנטו המושקע והחמוד ביותר.

היפניות עושות מהאובנטו הזה סיפור כאילו כל מחשבותיהן והאנרגיות שלהן מופנות אליו. ואני, שבאה מבית שאת הסנדויץ’ הכינה אמא בערב שלפני, נאלצתי לעבור כאן בית ספר אמיתי… וכשאני אומרת סיפור, אני מתכוונת לא רק לזה שהן לוקחות את העניין מעבר לקצה כמו כל דבר כאן (כך למשל, סיפרה לי חברה שהיא משכימה בחמש בבוקר כדי להכין לבתה ולבעלה אובנטו) אלא  שהן יוצרות סיפור שלם בתוך הקופסא הקטנה הזו, שגם ככה לא יישאר ממנה זכר עוד חצי שעה. יש המחמירות יותר בפרטים ויש פחות, אך כולן סוגדות לאלוהי הפרטים הקטנים וגם המחפפות יותר מביניהן שדוחפות  לאובנטו  משאריות ארוחת הערב של אתמול, לכל הפחות, מסדרות אותה בצורה מושלמת.

www.prettysimplelife.co.il | אמהות מסביב לעולם | הכירו את ליאת מיפן
קופסת אובנטו פרי עמלי

הקפדניות (ולדעתי המשועממות ביותר, כנראה שאין להן ריגוש גדול מזה בחיים)  נותנות דרור לדמיון ומנסות ליצור מחתיכות אצות, ירקות ואורז כל מיני יצורים ודמויות מהקומיקס או מסדרת אנימציה, או ליצור סיפור בעצמן כמו רכבת שנוסעת ביער מוקף פרחים בשלל צבעים…

וגם אני מלאת מוטיבציה ורצון טוב, עמלתי (יחסית, לא צריך להסחף), בפעם הראשונה שהכנתי עבורה אובנטו (בגיבושון בפארק שכלל טיול קצר, משחקים משותפים עם האימהות, משחק חופשי של הילדים). אמנם בלי סיפור מיוחד ויקיצה עם ציוץ הציפורים הראשון, אבל כן היו שם קצת דמויות וצורות של ירקות. והאובנטו החמוד עשה את העבודה, מיה היתה מאושרת והתלהבה בטירוף, הראתה לילדים ולאמותיהם איזה אובנטו מקסים אימא הכינה לה וכמה הוא טעים, פזלתי לצדדים להשוות קצת ושמחתי על ההשקעה, הרגשתי גאה לגמרי ושהאובנטו שלי עמד בכבוד בסטנדרטים. דאגתי לחיצוניותו כמו גם לפנימיותו -שיכיל את כל אבות המזון באופן מאוזן. מיה חיסלה ה-כ-ל והמשיכה להשוויץ באובנטו שלה עד הערב ולהודות לי. אין לתאר את שמחתי באותו יום 🙂

www.prettysimplelife.co.il | אמהות מסביב לעולם | הכירו את ליאת מיפן
ועוד קופסת בנטו פרי עמלי…

אז ברור לי שהראיון המטריף הזה עם ליאת עניין אתכן והייתן רוצות לקרוא וללמוד עוד ועל חוויות נוספות שלה ביפן, אבל לצערי, הייתי חייבת להגביל את הראיון במקצת. אך אל דאגה, בבלוג של ליאת ובעמוד הפייסבוק שלה, תמצאו עוד הרבה סיפורים משעשעים ותמונות מדהימות מחייה ביפאן. 

וכמובן אם אתן מבקרות בקרוב בטוקיו, אל תפספסן סיור עם ליאת או סדנת אובנטו. מניסיון אישי, אין כמו להסתובב עם מקומית כדי באמת ללמוד על התרבות במדינה בהן אתן נמצאות. הדוא"ל של ליאת הוא liatluftmorito@gmail.com וניתן גם להתעדכן באתר שלה

וכמו שאומרים ביפנית: "דומו אריגטו" どうも有難う ליאת!

הבלוג חוגג יום הולדת שנה! ויש גם מתנה…

 הפוסט הראשון של הבלוג בפייסבוק – ראיון עם עצמי:

"אז חזרת כבר לעבוד? אבל חזרתם ארצה לפני שנה כבר, לא? את בבית? נחה שהילדים בגן? אה, לא? אז מה את עושה כל היום? בלוג, מה בלוג? בלוג על אימהות, על עיצוב, מתכונים? נפלת על הראש? יש בזה כסף?? מה עופר אומר? טוב….שיהיה בהצלחה"

www.prettysimplelife.co.il | פוסטר יום הולדת | מתנה לכבוד חגיגות יום הולדת שנה לבלוג

הפוסט הראשון של הבלוג בפייסבוק-  כפי שהייתי עונה היום:

"אז חזרת כבר לעבוד?"

בערך. כן, יש לי סוג של עסק. אני בלוגרית.

"אבל חזרתם ארצה לפני שנה כבר, לא?"

האמת שחזרנו לפני שנתיים. ולא אני לא מחפשת עבודה.

"את בבית? נחה שהילדים בגן? אה, לא?"

ממש לא נחה. כותבת, מעצבת, מצלמת, משווקת ובעצם עושה כל מה שקשור לבלוג לבד וזו בהחלט לא עבודה קלה.

"בלוג, מה בלוג? בלוג על אימהות, על עיצוב, מתכונים? נפלת על הראש?

כן. התחומים האלו מעניינים אותי. בתחומים האלו אני טובה והכי חשוב בתחומים האלו אני מאמינה שיש לי מה לתרום לקוראות הבלוג.

"יש בזה כסף??"

כרגע לא. לצערי הרב, להיות בלוגרית בישראל זה עדיין עניין לא רווחי במיוחד. בלוג מושקע דורש עבודה רבה, ומנגד המקצוע שאני מעזה להגדיר את עצמי כמשויכת אליו, עדיין לא זכה להכרה הראוייה לו מהסביבה, ממשרדי היח"צ ומהחברות המסחריות. אני לא אגיד שאין בלוגריות שלא מתפרנסות בכלל מהבלוג בארץ. יש. אבל הן מעטות .ישנה עוד הרבה עבודה שלי ושל בלוגריות אחרות מוכשרות שצריכה להעשות בכל הנוגע "לחינוך השוק", כדי שהמילה "בלוגרית" תוכר כמקצוע לגיטימי בתחום השיווק, כפי שהוא מוכר במדינות אחרות. 

"מה עופר אומר?"

עופר מפרגן. תודה. וגם מאוד מרוצה מהעובדה כי לילדים שלו יש אמא זמינה יחסית שחוסכת מעצמה וממנו את הצורך לג'נגל ולהתרוצץ במרדף החיים היומיומי בין עבודה, בתי ספר וגנים, חוגים, מחלות וחופשות. 

טוב שיהיה בהצלחה.

תודה!

www.prettysimplelife.co.il | פוסטר יום הולדת | מתנה לכבוד חגיגות יום הולדת שנה לבלוג

הפוסט המיליון של הבלוג: ראיון המשך לאחר שנה…

אה. את שירה מהבלוג Pretty.Simple.Life? מגניב! כן, בטח שאני מכירה. ואני חייבת להודות – די התמכרתי לפריטנבלס שלך, לסיפורים על קוריאה, לראיונות עם האימהות מהעולם ובכלל לנקודת המבט הפרקטית שלך. אבל…די נשמע כאילו את קצת מיואשת. יש טעם בכלל להמשיך? מה הלאה? אני מקווה שלא נפרד בקרוב…וחוץ מזה, מגיעה לך מתנה ליום הולדת שנה, לא?"

"נשמע כאילו את קצת מיואשת."

מה פתאום מיואשת? זו בכלל לא הייתה הכוונה. נכון, היום המצב בארץ הוא שמצד אחד יש פריחה של בלוגים מדהימים, מעניינים ומושקעים ומצד שני אין כרגע תמורה "כספית" ישירה לעניין, אבל אני מאוד מקווה שבאמצעותי ובאמצעות הבלוגריות המוכשרות האחרות נצליח לשנות את המצב ולגרום לכולם להבין כי "בלוגרית" זה מקצוע וכלי שיווקי חזק לחברות.

יש טעם בכלל להמשיך?

ברור! זו הייתה שנה נפלאה למרות כל הקשיים והאתגרים הכרוכים בניהול ושיווק של בלוג.

זו הייתה שנה בה הכרתי כל כך הרבה חברים חדשים ויצרתי כל כך הרבה קשרים וירטואליים ועוקבים אשר מחממים את הלב בתגובותיהם ובפרגוניהם כל פעם שאני מעלה פוסט.

זו הייתה שנה הזויה בה קיבלתי כל כך הרבה הודעות מוקירות תודה מקוראינים אשר נחשפו לבלוג ומודים לי על השיווק "החם" שאני עושה למדינתם המופלאה, דרום קוריאה.

זו הייתה השנה בה הגשמתי את החלום שלי לכתוב, ומה שאני כותבת, גם ייקרא על ידי אחרים.

זו השנה בה למדתי כל כך הרבה תחומים חדשים, על שיווק ועל ניו מדיה, ולמרות שבעברי 6 שנות עבודה בחברת הייטק מובילה כמנהלת שיווק, אין ספק כי הביה""ס הכי טוב הוא החיים עצמם.

זו הייתה שנה בה, הוכחתי לעצמי ולעולם כי למרות שאף פעם לא למדתי "עיצוב" במסלול הרגיל, יש לי הרבה מה להציע בתחום הזה ולשם בעצם אני רוצה להתפתח ולגדול.

מה הלאה?

יש לי עוד הרבה תכניות, חלקן כבר בעבודה וחלקן עדיין בראש – גם מבחינת הבלוג ולאן יתפתח ויגדל וגם מבחינתי האישית, איך אוכל להמשיך ולהגשים את עצמי (רמזים למעלה). אמנם, הלידה הקרבה כנראה ותדחה קצת את התכניות, אבל כמו שהיה לי חלום אחד והוא לפתוח בלוג, ואותו הגשמתי, אני מקווה ובטוחה שאצליח להגשים גם את שאר החלומות.

"וחוץ מזה, מגיעה לך מתנת יום הולדת שנה, לא?"

בטח. יש לי בראש המון מתנות שאשמח לקבל: שהחשיפה של הבלוג תתרחב ושיהיו יותר ויותר קוראים לבלוג, שכמות הלייקים בפייסבוק תגדל וכמובן שכתוצאה מכך, יגדלו שיתופי הפעולה שלי עם בלוגרים אחרים ועם חברות מסחריות שיוכלו להוביל גם לפרנסה.

אבל לפני שכל הטוב הזה יתגשם (ואני מקווה שהוא יתגשם) אני גם רוצה לתת לכן, לקוראות הבלוג מתנה.

מתנת תודה על כך שהייתן, ליוויתן, קראתן, פרגנתן, שתפתן והגבתן וגרמתן לי להרגיש סיפוק אדיר במהלך השנה האחרונה ושבאמת, אבל באמת, אני במקום הנכון עושה מה שבאמת נכון ומתאים לי.

ואיזו מתנה תתאים יותר מאשר פרינטבל, שאתן יודעות שאני כל כך אוהבת לעצב ולחלק ואני יודעת שאתן כל כך אוהבות לקבל?

אבל הפעם, רק אחת תזכה בפרינטבל הזה מאחר והוא יהיה אישי ומעוצב במיוחד עבורה.

פרינטבל פוסטר יום הולדת (כי מה יותר מתאים?) אשר מתעד את ציר הזמן של בעל השמחה, בין אם מדובר על אחד מילדייך, מכרייך, בני משפחתך או אפילו שלך, עצמך, בדיוק בנקודת הזמן הנוכחית.

www.prettysimplelife.co.il | פוסטר יום הולדת | מתנה לכבוד חגיגות יום הולדת שנה לבלוג
תמונה: נטע מור צלמת

בעצם, פוסטר יום הולדת הוא פרינטבל המפרט נתונים רלוונטיים על בעל השמחה נכון לגיל החוגג. למשל, במידה ומדובר בילד קטן מה הוא אוהב לעשות / יודע לעשות / להגיד, תחביבים, חלומות, משקל וגובה וכו'. את הפוסטר אפשר לתלות על הקיר, להשתמש כרקע במסיבת יום הולדת (או כמו שהיינו ילדים, בכניסה לאולם הבר /בת  מצווה) ולצלם באיזה אירוע משפחתי מרגש / קייקסמאש ושות' (דוגמאות נוספות לפוסטר ניתן למצוא בתחתית הפוסט).

www.prettysimplelife.co.il | פוסטר יום הולדת | מתנה לכבוד חגיגות יום הולדת שנה לבלוג
תמונה: נטע מור צלמת
www.prettysimplelife.co.il | פוסטר יום הולדת | מתנה לכבוד חגיגות יום הולדת שנה לבלוג
תמונה: נטע מור צלמת
אז איך זוכים במתנה?
  1. מוודאות כי אתן רשומות לניוזלטר של בלוג ואם לא נרשמות כאן

2. בפייסבוק, עושות לייק לעמוד (אם לא עשיתן עדיין) ומשתפות את הפוסט (Share) על ה-Timeline שלכן (וכותבות "שיתפתי בפייס").

3. והכי חשוב, כותבות כאן למטה בתגובות לאיזה מאורע חשוב אתן זקוקות לפוסטר יום הולדת הזה ולמי הוא מיועד.

www.prettysimplelife.co.il | פוסטר יום הולדת | מתנה לכבוד חגיגות יום הולדת שנה לבלוג
תמונה: נטע מור צלמת

הזוכה המאושרת תוכרז ב-18/09, ככה 3 דקות לפני הלידה שעוד אספיק לעצב ולשלוח לכן בדואר מודפס וארוז כמתנת יום הולדת לבעל השמחה 🙂

Birthday_Mailchimp_4


דוגמאות נוספות לפוסטר יום הולדת (להגדלה לחצו על התמונה ואז עשו זום באמצעות זכוכית המגדלת):

Birthday-Poster_Daniel

Birthday-Poster_EdenBirthday-Poster_Jon


האימג'ים בפוסטר נלקחו מתוך אתר Freepik

שלום כיתה א' (וגם גן): שלט לתיעוד היום הראשון להדפסה חינם

חוזרים-לבית-ספר
מחשבות על ריח שנצרב בזכרון

ריח של כיתה א': את הריח של היום הראשון שלי בכיתה א', לא אשכח לעולם. וגם אין שום דרך שאוכל לתאר אותו בכתב. הוא מידי פעם עולה בנחיריי הריח, וזורק אותי אחורה לזיכרון בו אני אוחזת את ידה של אימי, ואנו צועדות יחד לכיוון שער הכניסה של ביה"ס היסודי. אני מתבוננת על מבנה ביה"ס מבחוץ, על גבי, התיק החדש שנקנה עבורי, ועולה איתה במדרגות לכיתה א'2, למקום שיהיה לי בית שני בשש השנים הקרובות.

ריח של ספטמבר: שני חודשים בשנה מתקשרים אצלי בזכרון – ריח פריחת ההדרים במרץ והריח של תחילת ספטמבר. ריח של קרירות של בוקר שעתיד להתחמם בקרוב. ריח של רוח עדינה ושיער שמתבדר וריח של פרחים של סוף הקיץ שעוד רגע יקמלו ויפנו את מקומם לסתיו.

שלט-שלום-כיתה-א_2

 

ריח של ריקבון: התיק הראשון שלי היה בצבעי טורקיז ושחור ועד היום אני זוכרת כמה יפה הוא היה בעיני. אבל תקופת הזמן ששימש אותי הייתה קצרה, ופרידתנו הייתה מהירה. בחופשת הפסח בכיתה א', נשכחה בתוך התיק בננה, תחובה תחת הספרים והמחברות, וריח מציאת הבננה הרקובה בתיק, בערב לפני החזרה ללימודים, מלווה אותי עד היום (וגם ההרגל כי לעולם, אך לעולם לא אזרוק סתם כך בננה בתיק). התיק החדש שהחליף את תיקי האהוב, מעולם לא הצליח למלא את מקומו – צבעיו, ורוד-אפור, ומבנהו היו מכוערים בעיני, והתחננתי לאימי לקנות תיק חדש לקראת השנה החדשה (שכמובן סירבה לאור העובדה כי בכיתה א' נרכשו שתי תיקים). רק בכיתה ד' זכיתי לתיק חדש אבל הוא, בניגוד לקודמיו, כבר איננו צרוב בזכרוני.

 

מחשבות על זמן שחלף:

שש שנים.

שלושה גני ילדים ב –

שתי שפות.

ושתי מדינות.

ילד אחד שעולה לכיתה א'.

אין הורה שלא תופס את עצמו ברגע זה ואומר "איך שהזמן טס".

www.prettysimplelife.co.il | שלום כיתה א' | פרינטבל חינם להדפסה | שלט לתיעוד היום הראשון

מחשבה של אמא:

אילו ריחות יצרבו ליונתן, בני בכורי, בזיכרון?

אילו זיכרונות ילוו אותו מכיתה א'?

רק הזמן יגיד.

לי, אין כאן כל השפעה אלא לנסות ולעזור ליצור זיכרון חיובי ושמח שאולי יישאר עמו (ואולי לא), ולתעד את הזיכרון, שיעזור לו לזכור את היום, בו עשה את צעדיו הראשונים בשערי ביה"ס.

www.prettysimplelife.co.il | שלום כיתה א' | פרינטבל חינם להדפסה | שלט לתיעוד היום הראשון

ולמען התיעוד: שלט שלום כיתה א' (וגם גן, לא נקפח את האחים הקטנים) להדפסה חינם אשר תוכלו למלא את פרטיו מידי שנה מחדש, להעמיד את הילד/ה מול המצלמה ולתעד את הזיכרון של הראשון בספטמבר.

www.prettysimplelife.co.il | שלום כיתה א' | פרינטבל חינם להדפסה | שלט לתיעוד היום הראשון
צילום: נטע מור צלמת

במידה ואתן כבר מנויות לניוזלטר של הבלוג, תקבלו את השלט שלום כיתה א' ישירות לדוא"ל ממש בקרוב (ואם אתן עדיין לא רשומות, מוזמנות להירשם למטה ולקבל את הקבצים מיד אחר אישור הרשמה).

על השלט מומלץ לעשות למינציה וכך מידי שנה תוכלו לכתוב את נתוני שנת הלימודים ולמחוק בהתאם.

ורק זכרונות טובים ונעימים מהראשון בספטמבר!

www.prettysimplelife.co.il | שלום כיתה א' | פרינטבל חינם להדפסה | שלט לתיעוד היום הראשון
צילום: נטע מור צלמת

שנת לימודים מוצלחת לכולנו!

ולא לשכוח לשתף את הילדדוס עם השלטים עמוד הפייסבוק של הבלוג

www.prettysimplelife.co.il | שלום כיתה א' | פרינטבל חינם להדפסה | שלט לתיעוד היום הראשון


האימג'ים בשלטים והבאנר נלקחו מאתר Freepik

ווישליסט לידה: מה קונים לילדה שלישית?

ילדה שלישית.

עוד קצת פחות מחודשיים.

ואני בסטייט אוף מיינד של "הגיע הזמן שנתחיל להתכונן להגעתה".

אבל יש שני אחים גדולים.

וגם חופש גדול.

ועוד מיליון דאגות וטרדות של החיים שלא קשורות ללידתה.

והמחשבה הזאת שחולפת בראשי כל בוקר, נשארת שם.

www.prettysimplelife.co.il | ווישליסט לידה | מה קונים לילדה שלישית?
צילום: נטע מור צלמת

עדיין אין שידה ומיטה (שנשאיל כמובן, בכל זאת ילדה שלישית).

הציוד שנשאר מהאחים הבוגרים עדיין מאוחסן לו במחסן.

והבגדים של אחותה הגדולה, שיעברו אליה, טרם מוינו או כובסו.

אביגיל נולדה בשבוע 42.

אפשר רק לקוות שגם הקטנה תמתין מעט ליציאתה לאוויר העולם.

וכשאני בלחץ, איך אני מרגיעה את עצמי? באמצעות רשימה, כמובן, (נחשו איפה?) של כל מה שחסר ונדרש.

אז לנוחיות כל חבריי שתוהים מה לקנות לילדה שלישית, וכתרופת הרגעה עבורי, אגרתי 8 פריטים מעוצבים לתינוק שעונים על השאלה הנצחית "מה קונים לילדה שלישית?".

WIsh-List-Combined

חיתולי בד (חב"ד): השתגעת??? בערך מרבית התגובות שאני מקבלת מסביבתי הקרובה שאני מספרת כי אני עומדת לנסות ולחתל באמצעות חיתולים רב פעמיים.

להרגיעכן. אלו לא חיתולי הטטרה שאמא חיתלה אותנו בתחילת שנות ה-80 ונאלצה להרתיח, לייבש ולקפל. הדור החדש של החיתולים הרב פעמיים מעוצב, נוח לשימוש (באמצעות כיסים ורפידות) וכמובן הכי חשוב, אקולוגי וידידותי לסביבה.

אה-מה-מה. העסק הזה יקר. אמנם, בטווח הרחוק שמשווים עלות של חיתולים חד פעמיים (חד"פ) לחיתולי הבד (חב"ד), עלות שימוש בחב"ד נמוכה יותר מקנייה מצטברת של שנתיים פלוס של חד"פ. אבל בניגוד לחד"פ שצריך לקנות כל פעם שעומד להיגמר (ואין צורך להחזיק סטוקים בארון), בכל הנוגע לחב"ד כדאי שיהיה מלאי מכובד אצלכן בשידה באופן קבוע ומהיום הראשון. (בתמונה: חיתולי בד של חברת bumGenius. הרולס רויס (בעיני רבות) של חיתולי הבד.)

**ואם הצלחתי לעורר בכן עניין בכל הנוגע לחיתול התינוק באמצעות חיתולי בד, ממליצה בחום לקרוא כאן את הפוסט "איך הפסקתי לפחד והתחלתי לאהוב חיתולי בד" שהתפרסם במגזין הנפלא לאמהות  9instyle או להצטרף לקבוצת הפייסבוק התומכת חיתולי בד – סודות מחדר הכביסה**

שמיכות Swaddling מוכנות מראש. כבר שיתפתי בעבר את ניסיונותיי האומללים של עיטוף (Swaddle) אביגיל בקוריאה, הארץ בה עוטפים תינוקות עד יומו ה-100 ואין בנמצא בגדי ניו בורן יפים. אבל החלטתי לא לומר נואש. ומאחר ונוכחתי שעיטוף תינוקות הוא אכן אפקטיבי, מצאתי את הפתרון המושלם. שמיכת עיטוף מוכנה מראש שכל מה שנדרש ממני הוא הכנסת התינוקת לשק השינה המאולתר ועיטוף הזרועות באמצעות שני סקוצ'ים. (בתמונה: שמיכות עיטוף של חברת Swaddle Me.)

New-wish-list_2

תיק החתלה מעוצב: מודה. אף פעם לא היה ברשותי תיק החתלה. באופן אישי הייתה לי רתיעה מתיקי ההחתלה שהיו פופולאריים כשיונתן נולד (תמיד נראו גדולים ומסורבלים מידי עם הדפסים זועקים מידי) והעדפתי לזרוק הכל לתיק גב רגיל או לתיק ההחתלה שהגיע יחד עם העגלה.

א-ב-ל הזמנים השתנו ותיקי ההחתלה של ימינו גם אינם מסורבלים או גדולים מידי וגם מעוצבים לעילא ועילא כך שאף אחד לא יחשוד שמה שאת סוחבת על גבך זהו תיק החתלה (ורק התינוק בעגלה יסגיר זאת 🙂 ) (בתמונה: תיק החתלה של המותג Starjelly.)

חיתולי טטרה ענקיים לכיסוי העגלה: שוב מוצר שאף פעם לא היה ברשותי. העובדה ששני ילדיי גדלו במדינה קרה שהשמש בה לא הציצה מידי יום, כמו גם העובדה כי מרבית הזמן ילדיי בכלל בילו במנשא, ולא בעגלה בשל סיבות טופוגרפיות ותרבותיות בקוריאה, לא הצריכה ממני שימוש בחיתול טטרה ענק שיגן עליהן מפני השמש. ילדה מספר 3 שעתידה לגדול בישראל זה כבר סיפור אחר… (בתמונה: חיתולי טטרה ענקיים ומעוצבים של המותג MiniMine)

משטח החתלה מעוצב: את הסיפור מדוע מכרתי את מיטת התינוק ושידת החתלה שהיו ברשותי בקוריאה, זוכרות? אם לא, קפצונה נא לכאן לקריאת אנקדוטה משעשעת ובדרך גם תבינו מדוע אין ברשותי גם משטח החתלה…(בתמונה: משטח החתלה של Coolytogo)

מנורת לילה בצורת אגס / אננס:  כי זה פשוט מקסים ופרקטי. (בתמונה: מנורות לילה צבעוניות בצורת אגס ואננס. ניתן להשיג כאן.)

New-wish-list

מצעים יפיפיים למיטה:  כי אולי, רק אולי, השלישית תסכים לישון כמו שצריך בלילה על סט מצעים מהמם ולא תקום כל רגע כמו אחותה הגדולה. וגם כי זה פשוט מהמם. (בתמונה: סט מצעים של Nogili)

מגן ראש למיטה: כי אחרי שני ילדים סקרנים, שברגע שהצליחו להרים את עצמם ניסו להביט החוצה ממיטת התינוק ומחצו תוך כדי פעולה את מגן הראש במיטה, חייבים לחדש. (בתמונה: מגן ראש במבי של בובה בלה)

כבר טענתי בפוסט הקודם שאני אמא מסודרת.

עכשיו אפשר להוסיף למעלותיי גם אמא פרקטית (בעלת חוש אקולוגי מפותח וטעם משובח) שיודעת בדיוק להגיד לחברים שלה מה לקנות לה ללידה 🙂

והעיקר שתמשיך להתבשל לה בנחת ברחמי ולא תחשוב לרגע לצאת לפני הזמן שנהיה מוכנים באמת.

 

 

אמא מסודרת: אפליקציות לניהול משימות שמסדרות לי את החיים

בחיי לא הייתי ספונטנית.

אף פעם.

הגנים הייקים שולטים בי היטב.

הכל מתוכנן וידוע מראש.

חופשה משפחתית? מוזמנת חודשים מראש.

רשימת קניות לסופר? מעודכנת תמיד (רק חבל שבעלי היקר, לא עוקב אחריה).

פוסטים עתידיים לבלוג? הרשימה מוכנה.

בקיצור, אל תנסו להתקשר אפילו ולהציע שנצא הערב.

זה לא יקרה.

ולמרות זאת, ואולי זה יפתיע אתכן עם כל ההקדמה הזו, מעולם לא הייתי אדם שהסתובב עם יומן או פנקס או כזה שרושם בלוח שנה. מקסימום, יש לידי מחברת בה אני כותבת את ה-To Do List שלי, וגם זה לא תמיד.

www,prettysimplelife.co.il | אמא מסודרת | אפליקציות לניהול משימות

כל המידע מתויק ומאורגן בראש. ובדר"כ גם אין פספוסים.

אבל אז הילדים הגיעו והכל השתנה.

זה לא שהזיכרון הלך. את הרוב אני עדיין זוכרת בראש. הוא פשוט התמלא בעוד אינספור משימות לגן, חוגים, חברים, מסיבות יום הולדת, שכולם מחייבים מעקב צמוד….

תודה לאל, שבד בבד עם הולדת הילדים, נחתה עליי המצאה טכנולוגית מדהימה, הסמארטפון, שהלך והשתכלל לו עם השנים ואיתו אפליקציות לניהול זמן.

מזל.

עדיין לא צריך להסתובב עם יומן כבד בתיק.

מספיק הטלפון הנייד עם כמה אפליקציות מותקנות עליו.

ובעיני, האפליקציות לניהול משימות וזמן של Google הן הטובות מכולן. מה לעשות? גם כאן הם שולטים בעולם.

בעולם שלי לפחות.

כל עיסוקיי, רשימותיי, משימותיי ומאווי מאוגדים תחת שתי אפליקציות לניהול משימות בודדות של Google: ה-Google Keep וה-Google Calendar.

כמו שהשיר של כוורת אומר "נתתי לה חיי". אפשר לשכנע אתכן לתת גם את שלכן?

Google Keep:

Google Keep, אפליקציית ניהול המשימות של Google שמחליפה את כל רשימות ה-To Do List שתלויות לכן על המקרר, משורבטות לכן במחברת או מודבקות לכם ב-"post its" ברחבי הבית.

כל מה שנדרש לעשות זה לפתוח רשימה חדשה, ולהתחיל לשפוך את כל המשימות / הדברים / הרעיונות שיש לכן בראש. למשל, רשימת קניות לסופר, רעיונות שרוצים לרשום מהר לפני ששוכחים, תפריט לארוחות ובעצם כל דבר שאתן חושבות עליו, ושלא תרצו לשכוח….

www,prettysimplelife.co.il | אמא מסודרת | אפליקציות לניהול משימות

עם ביצוע המשימה ניתן לתייג V ליד כל אחד מהפרמטרים אך אלו אינם נמחקים אלא נשמרים על הרשימה (ואפשר לבטל את ה-V בכל רגע…). בסיום המשימה, ניתן להחליט האם למחוק את הרשימה כליל או לארכב, אך מהניסיון שלי, אם קיימות רשימות שחוזרות על עצמן (כמו קניות בסופר), שמרו את הרשימה על המסך הראשי ופשוט בטלו את תיוג ה-V לצד הפריטים החסרים כל פעם מחדש….

את הרשימות ניתן לחלוק עם אחרים (שיכולים אף לערוך את הרשימה אם גם להם מותקן ה-Keep על הטלפון…), לסדר באפליקציה לפי חשיבות המשימה, להגדיר צבע (כך שויזואלית יעשה לכן סדר בין כל הרשימות) ולהקפיץ כתזכורת ביום ושעה שתגדירו.

כמו כן, ניתן להוסיף ל-Keep תמונות שצילמתן ואתן רוצות לזכור משהו בעניינן (למשל, רשימת הציוד לתלמיד שנשלחה אליכן מביה"ס) או אפילו להקליט את קולכן במקום להתחיל לכתוב….

אז כפי שהבנתן, אפליקצית Google Keep, היא אפליקציה לניהול משימות פשוטה ונוחה לשימוש וגם יפה ויזואלית, בדיוק כמו שאני אוהבת (Pretty & Simple), ולא פלא שהפכה להיות האפליקציה הכי שימושית אצלי על הטלפון הנייד.

Google Calendar:

אמנם מוצר ותיק יחסית של Google, עוד מימי ה-Gmail הטובים, אבל הוא הולך ומשתכלל ללא הפסקה וכך עוזר לנהל את הזמן המועט שיש לנו בצורה יעילה וטובה יותר כך שלעולם לא תפספסי שוב פגישה חשובה, דוא"ל מהגננת עם תאריכים חשובים או אפילו זמן לעצמך. איך אתן שואלות? ככה (שימו לב שהפעם עפתי על עצמי ובניתי מצגת איתה תוכלו לזוז בעזרת החיצים ימינה ושמאלה, אם תעמדו על המצגת תשהו את זמן המעבר בין הדפים):

ועל הדרך אשתף אתכן בעוד כמה פיטצ'רים נחמדים ב-Google Calendar שיכולים לעזור ביום יום:

ולסיום, סרטון מבדר של Google איך לנצל ביעילות את פונקציית המטרות (Goals) ב-Calendar:

אז עכשיו שהחופש הגדול התחיל, וניהול הזמן שלך ושל הילדים הוא הכרחי, בכדי שתסיימי את החופש שפויה, אין זמן טוב מזה להתחיל להתנסות באפליקציות לניהול משימות. אשמח לשמוע את התרשמותכן ואם גיליתן פיטצ'רים נוספים מגניבים באפליקציות הללו – עדכנו אותי!

ושלכולן יהיה חופש גדול נפלא מלא בחוויות!


Background vector designed by Freepik

 

I’ve got news….וגם מתנה ליולדת 2#: פוסטר לחדר ילדים

כבר בערך 10 שבועות אני מתחבטת איך לספר.

איך לשתף עם הקוראות את העובדה שעוד 3 חודשים שוב הולך להיות לי שינוי גדול בחיים.

שינוי, שלמרות שכבר חוויתי אותו פעמיים, אני, כמובן, לא יודעת איך הוא ישפיע על חיי, על המשפחה שלי ועל הבלוג.

וכל פעם אני דוחה את הבשורה. יש פוסט דחוף וחשוב יותר מזה.

אז הגיע הזמן.

ובטח כבר ניחשתן.

אני בהיריון.

שבוע 26.

וזו תהיה עוד בת (YAY!).

ילדה שלישית.

www.prettysimplelife.co.il | פוסטר לחדר ילדים | פרינטבל חינם להדפסה

והאמת אני כל כך עסוקה בשגרת היום-יום, בילדים, בבלוג ובמה לא, שכמעט ואין לי זמן להקדיש למחשבה על הקטנה שבדרך (למעט השליש הראשון שבו נכפה עליי לזכור את עובדת היותי בהיריון על ידי בילוי במיטה ואל מול השירותים לסירוגין 🙁 )

לא מתאמנת על נשימות. לא לוקחת קורס הכנה ולא מתארגנת על הדברים הנחוצים לשהייתה של תינוקת בבית.

כבר אמרתי ילדה שלישית?

מה שגם אומר ששום דבר כבר לא חדש.

בגדים של אחותה, עגלה עוד מימי אחיה הבכור ומיטה בהשאלה (שכן למי שפספסה, כבר סיפרתי בעבר, שאת מיטת התינוק המקורית הצלחתי למכור ברווח עוד בדרום קוריאה לאור העובדה ששם אין להשיג חיה כזו – מיטת תינוק),

וגם החדר המיועד לה מכיל בתוכו רהיטים לא תואמים שנצברו עם השנים או הושאלו בשל לידתה העתידית, והקטנה (ובעיקר אימה) תאלצנה לחיות עם מה שיש: מיטה לבנה, שידת החתלה חומה וכוורת צעצועים ירוקה….בלה.

וקירות החדר? ערומים כמובן.

אך כאן לפחות אני יכולה לפתור חלקית את הבעיה.

פוסטר לבבות לחדר הילדה.

www.prettysimplelife.co.il | פוסטר לחדר ילדים | פרינטבל חינם להדפסה

www.prettysimplelife.co.il | פוסטר לחדר ילדים | פרינטבל חינם להדפסה

הפוסטר נמכר בחנות שלי כאן ונשלח אליכן בדואר ארוז ומוכן, כך שכל שתצטרכנה לעשות הוא לשלוף פטיש ומסמר ולתלות על הקיר.

ואם תצרפו את הפוסטר למארז יחד עם גלויות חודשי התינוק, (שגם הוא נמכר אצלי בחנות) יש לכן מתנה מושלמת לכל יולדת. ורק בשורות טובות!

www.prettysimplelife.co.il | גלויות חודשי התינוק | פרינטבל חינם להדפסה

www.prettysimplelife.co.il | פוסטר לחדר ילדים | פרינטבל חינם להדפסה

 

האובססיה הפינטרסטית שלי 3#: 6 רעיונות ליום הולדת

הרבה זמן לא ביקרתי במדור "האובססיה הפינטרסטית שלי"…כל הזמן פוסטים קודמו או נדחפו על חשבון המדור.

והאמת שגם כפיתי על עצמי גמילה זמנית מפינטרסט. הרגשתי שאני צריכה להתאוורר מכל היופי, העיצוב וה"מושלמות" שיש שם ולהתחבר לעולם "האמיתי" בו הבית לא באמת מעוצב "ברוח סקנדינבית", בו אני לא באמת מעבירה את שקית העדשים לקונטיינר מהמם שמונח על השיש ובו אני לא מטפחת פרחים לבנים בארגטל.

אבל עכשיו יש סיבה לחזור. יום הולדתו השישית של יונתן בפתח וזו הזדמנות מצוינת לבקר, לחקור ולחפש רעיונות ליום הולדת.

רעיונות ליום הולדת, יפים ומעוצבים. אך לא ממותגים ולא מסובכים. פשוטים.

כי כמו שכבר כתבתי בעבר,יש לי רתיעה טבעית מכל ימי ההולדת הממותגים, משולחנות מתוקים עמוסי סוכר, וממפעילים למיניהם, שבעיני הם פשוט מקור לתחרות בין ההורים והילדים.

ואיפה אם לא פינטרסט אמצא בדיוק את מה שחיפשתי? 6 רעיונות ליום הולדת שכל ילד (ואמו) יתלהבו מהם!

prettysimplelife.co.il | האובססיה הפינטרסטית שלי | 6 רעיונות ליום הולדת

שלט יום הולדת בצורת סוכריות מקסים להדפסה (חינם!), כרטיסי ברכה מגניבים שאחלק למשתתפי המסיבה שיצבעו, יכתבו ויתנו לילד (גם להדפסה חינם!), כתר יום הולדת לילד הנרגש (כי לעומת הכובעים המחודדים שתמיד כל כך לא נוחים ומוצאים את עצמם זרוקים על הרצפה, לכתר שרידות הרבה יותר גבוהה על ראשו של הילד…), רעיונות מגניבים לעיטוף (כי את המתנות אבא סחב מארה"ב…) וכמובן איך אפשר לחגוג יום הולדת בקיץ בלי גלידה לקינוח?

באנר סוכריות / Oh Happy Day | כרטיסי ברכה לצביעה / !Studio DIY | כיסויים לגלידה בעיצוב ספרינקלרים / !Studio DIY | רעיונות לעיטוף / !Oh Joy | כתרים מעוצבים להדפסה / The House that Lars built | בלון גיל ענק / Oh Happy Day

לרעיונות נוספים בקרו אותי בעמוד שלי בפינטרסט.

מזל טוב ליונתן!!!

 

 

שבוע הספר 2016: 5 בלוגריות ממליצות על ספרי ילדים

prettysimplelife.co.il | בלוגריות ממליצות על ספרי ילדים | ספרים שכל הורה יזדהה עימםמי שעוקבת אחרי הבלוג כבר תקופה, בוודאי כבר שמה לב, שמרבית הפוסטים שאני מעלה קשורים לאמהות ולילדים, בין אם אלו ראיונות עם אמהות אחרות, פעילויות יצירה עם ילדים או פשוט מחשבות על הורות.

ואולי גם שמתן לב שבסה"כ, בפנים, למרות ניסיונותיי להראות קולית ומגניבה, בעצם נשארתי הילדה החנונית שתמיד הייתי – מרכיבת משקפיים, מתעסקת עם יצירה ותולעת ספרים.

אז לכבוד שבוע הספר חלפה בראשי המחשבה – למה שלא לשלב בין המשימה הכי מאתגרת של חיי (הורות), ליצורים שאני הכי אוהבת בעולם (זאת אומרת, הילדים שלי….) ולתחביב האהוב בעולם, קריאת ספרים, ולהמליץ לכן על ספרי ילדים אהובים בבית?

ולא רק אני.

התאחדנו לנו, 5 בלוגריות שחולקות בבלוג שלהן, בין היתר, את חווית האימהות וההורות בדרכים שונות, וכל אחת מאתנו תמליץ על ספרי ילדים, בנושא שקרוב לליבה, שחשבנו שכדאי שתכירו ואולי תוכלו לרכוש בשבוע הספר הקרוב. וכבונוס, כל אחת מאתנו המליצה גם על ספר ילדות אחד שאנחנו כבר לא יכולה לחכות ולחלוק עם ילדינו וגם איזה ספר אחד שקראנו בשנים האחרונות מאז שהם נולדו. ככה, כדי להוכיח, לכן ולנו, שבאמת באמת, יש לנו "חיים" מעבר לילדים 😉 .

בסוף הפוסט תמצאו רשימה של הבלוגים המשתתפים בפרויקט ואת הנושא אותו בחרה כל בלוגריות. הרשימה (גם של הספרים וגם של הבלוגריות) משובחת ומומלץ ביותר לקפוץ ולבקר.

והנושא שאני בחרתי הוא…."ספרי ילדים שכל הורה יזדהה עימם". ספרים שכל אמא (או אבא) שתקרא אותם לילדיה, לא תוכל שלא לחייך, להיאנח ולהזדהות עם הסיטואציה, אשר מוכרת לה כל כך טוב מילדיה שלה….בדוק.

prettysimplelife.co.il | בלוגריות ממליצות על ספרי ילדים | ספרים שכל הורה יזדהה עימם

"5 דקות שקט" מתוך מקבץ "סיפורי משפחת גדליהו" מאת ג'יל מרפי. 

אמנם, הספר נכתב במקור בשנת 1985 (אם כי תורגם לעברית רק ב-2010…), אך לא איבד מהרלוונטיות שלו גם בימינו ומוכיח שמאז ומתמיד, כל מה שאמא צריכה בחיים אלו "5 דקות שקט" (אם כי בימינו, ההפרדה הסטראוטיפית הייתה פחות ברורה וייתכן מאוד כי האב היה מכבב גם בחלק מהסצינות…).

הרי על מה כל אמא חולמת? לאכול ארוחת בוקר בשקט ולקרוא עיתון? להתארגן בחדר האמבטיה מבלי שהילדים נכנסים כל רגע להפריע? ולנסות להתעלם מהכאוס והבלגן בבית רק לכמה דקות?

אבל כולנו יודעות שחלומות לחוד ומציאות לחוד. וכך גברת גדליהו (תרגום מסורבל למדי למקור בו היא נקראת Mrs. Large) מנסה לחמוק, ללא הצלחה יתרה, עם ארוחת הבוקר שלה לאמבטיה ולנסות לגנוב "5 דקות של שקט" לפני שהיום מתחיל.

www.prettysimplelife.co.il | שבוע הספר 2016 | 5 בלוגריות ממליצות | ספרי ילדים שכל הורה יזדהה עימם
"הילדים אכלו ארוחת בוקר. קשה לומר שהם ישבו ואכלו יפה" (מתוך "5 דקות שקט" מאת ג'יל מרפי).

האם היא מצליחה? כמו בחיים, ברור שלא.

תוך מספר שניות ילדיה רודפים אחריה לחדר האמבטיה בצעקות, "אמא, איפה את???", גונבים לה את דפי העיתון, רבים על תשומת ליבה ועל השאלה הנצחית "את מי אמא אוהבת יותר" ולבסוף, נכנסים עמה לאמבטיה ודוחקים אותה משם….רטובה, עצבנית ועדיין רעבה….נשמע מוכר?

"אוליביה" מאת איאן פלקונר

אם לא נתקלתן עדיין בחזרזירה העצמאית, הדעתנית, היזמית והאקטיבית שמתישה באופן קבוע את הוריה (ואת עצמה לפי הספר…) זה הזמן.

www.prettysimplelife.co.il | שבוע הספר 2016 | 5 בלוגריות ממליצות | ספרי ילדים שכל הורה יזדהה עימם
"אוליביה מתלבשת"

בספר הראשון בסדרה, המציג את אוליביה, אין סצינה אחת שהורה לא יזדהה עימה. מהצורך של אוליביה למדוד את כל מה שיש בארון לפני שהיא מחליטה "מה ללבוש", מניסיונות ההתחמקות שלה מללכת לישון, ממעשי הקונדסות שמסתיימים ב-Time Out וכמובן מהמיקוח האינסופי כמה ספרים אמא תקרא לה לפני השינה.

www.prettysimplelife.co.il | שבוע הספר 2016 | 5 בלוגריות ממליצות | ספרי ילדים שכל הורה יזדהה עימם
"היא מוכרחה למדוד הכל" (מתוך אוליביה מאת איאן פלקונר)

מוכר. ומתיש.

ומאחר ואני בטוחה כי תתאהבו מיידית בחזרזירה הזו, ותרצו לקנות (או להשאיל מהספריה…) ספרים נוספים בכיכובה אני ממליצה במיוחד על הספר "אוליביה והנסיכות בוורוד" – ספר בעל מסר פמיניסטי היוצא נגד תופעת הנסיכות שמרבית בנותינו לוקות בה….

Again מאת אמילי גרווט

למרות שהספר לא תורגם לעברית, לא יכולתי שלא לכלול אותו ברשימה.

אמילי גרבט, סופרת ילדים מוערכת ומאיירת מופלאה שזכתה בפרסים על ספריה בעולם (ולכן לא ברור לי איך קורה שרק שני ספרים מתוך ארסנל הספרים המופלאים שבאמתחתה תורגמו לעברית: "ביצת הפתעה" ו"גלויה מהנמיה"), כתבה ואיירה כאן ספר מצחיק ומדויק, שפשוט אין הורה שלא עמד בסיטואציה הזו.

אמא דרקון קוראת לבנה הדרקון את ספרו האהוב. ובסיום הספר, נחשו מה? הבן הדרקון זועק "עוד פעם". ואכן, האמא העייפה מוצאת את עצמה קוראת בשנית את הספר תוך קיצור ושינוי הטקסט על מנת להאיץ את קצב הקריאה. ואז בשלישית, וברביעית וחוזר חלילה.

www.prettysimplelife.co.il | שבוע הספר 2016 | 5 בלוגריות ממליצות | ספרי ילדים שכל הורה יזדהה עימם
עוד פעם! עוד פעם! עוד פעם! (מתוך Again מאת אמילי גרבט)

אבל האם זה מספק את דרקון הבן? ברור שלא. וכל פעם הנ"ל זועק בקולי קולות "עוד פעם" עד שעושה מעשה שרק דרקונים יכולים לעשות…ושורף את הספר, ליטראלי. בסוף העותק שבידכן יש חור ענק שהדרקון עשה כאקט של זעם.

אז בפעם הבאה שאתן מוצאות את עצמכן קוראות את אותו הספר שוב ושוב התנחמו נא בעובדה שלפחות לילדכן אין יכולות שריפת ספרים (אני מקווה….).

ספר הילדים שאני קוראת שוב ושוב ושאני כבר לא יכולה לחכות ולחלוק עם ילדי:

"האסופית" מאת ל.מ מונטגמורי

www.prettysimplelife.co.il | שבוע הספר 2016 | 5 בלוגריות ממליצות | ספרי ילדים שכל הורה יזדהה עימםאמנם, הספר לא מיועד לקטנים ומותאם יותר לגילאי 8 ומעלה, אבל לא קיים בעולם, ספר אהוב עליי יותר מ"האסופית". ולראייה, רק לאחרונה קראתי בפעם המאה את שלושת ספרי הסדרה בתקופה בה ביליתי הרבה במיטה (על כך בפוסט נפרד…). את העותק המקורי שאני קראתי בתור ילדה אני שומרת במקום של כבוד על המדף, ממתין ליום בו אוכל להעבירו לילדיי.

אין אדם בעולם שלא יכול להתאהב באסופית, הלא היא אן שרלי, יתומה שמאומצת על ידי זוג אחים ערירי ומבוגר ומשנה את עולמם ואת עולם כל הסובבים אותה, באבונלי שבאי הנסיך אדוארד בקנדה. אן, החולמנית בעלת הדימיון הפרוע, אדומת השיער ומלאת הנמשים, המתבגרת להיות אישה מלומדת, יפיפייה, ורעייה ואם מסורה (בספר האחרון בסדרה), בקיצור, סופר-וומן, היא ההתגלמות של כל מה שחלמתי להיות שהייתי צעירה יותר.

אז אמנם אנוכי רעיית דיפלומט, ולא רופא, שגרה בכפר סבא ולא על אחד מהאיים היפים בעולם, אבל בכל זאת, גם שאת מתקרבת ל-40, אפשר להמשיך לחלום על מגורים בחווה בקנדה, לא?

ספר מבוגרים מומלץ:

סדרת "משחקי הכס" מאת ג'ורג' ר.ר. מרטין www.prettysimplelife.co.il | שבוע הספר 2016 | 5 בלוגריות ממליצות | ספרי ילדים שכל הורה יזדהה עימם

ההוכחה האולטימטיבית שיש לי חיים חוץ מהילדים! (או שפשוט משהו לא בסדר איתי…). שכן אני נמנית על אלו שלא רק מכורים לסדרת הטלוויזיה, אלא גם  שקראו את כל 4,273 (!) עמודי הספרים בסדרה (עד כה), שהתפרשו על פני שנה רצופה של קריאה.

למה? מדוע עשיתי זאת לעצמי? האמת שהכל התחיל במפגש הבוק קלאב האחרון שנכחתי בו בדרום קוריאה. עד אז הייתי עסוקה מידי חודש בקריאת הספר שנבחר לאותו החודש, וכמעט ולא קראתי שום דבר אחר בין לבין. אבל אז. הכל נגמר. אין בוק קלאב, חוזרים לישראל ובינתיים אין לי מה לקרוא. וחוץ מזה, דקה לפני שעלינו על מטוס חזרה לישראל, צפינו בעלי ואנוכי, בפרק האחרון של עונה 3 של משחקי הכס. והתעצבנו. יש חורים בעלילה.

אז החלטתי שאני לא מחכה שנה ועד לעונה הבאה בטלוויזיה, בכדי להבין מה בדיוק קרה פה. והרי גם ככה אין לי מה לקרוא. הורדתי את הסדרה למכשיר הקינדל שלי והתמכרתי.

טוב יותר מסדרת הטלוויזיה? בוודאות. הדמויות עמוקות יותר, וגם רבות יותר, העלילה יותר מורכבת אבל איכשהו מתחברת לה עם עצמה והרבה פחות סקס ועירום.

אז אם יש לכן שנה פנוייה בחיים, קחו את הזמן ותקראו את הסדרה. לא תצטערו.

וכפי שהבטחתי בתחילת הפוסט, עוד המלצות משובחות של בלוגריות מוכשרות לספרי ילדים והורים ממתינות לכן בבלוגים הבאים:

קריאה מהנה וחג ספרים שמח!

אמהות מסביב לעולם: ראיון עם כריסטינה מספרד

האורחת השלישית שלי במדור "אימהות מסביב לעולם", היא חברה נוספת שפגשתי בשנתי האחרונה בסיאול, דרום קוריאה, כריסטינה אלברטי המקסימה מספרד. מהרגע ששני בנינו נפגשו לראשונה בגן הבינלאומי אליו הלכו, הם לא נפרדו, וכתוצאה מכך העברנו אחרי צהריים רבים בפליידייטים משותפים. השיחות הרבות שלי עם כריסטינה, והעובדה כי בתחומים רבים כל כך יש לנו רקע דומה הביאו אותי להבנה שאני פשוט חייבת לראיין אותה למדור, ולשמחתי לא רק שהסכימה אלא תוך 24 שעות מרגע שפניתי אליה הייתה בידי טיוטה ראשונית של הריאיון.

www.prettysimplelife.co.il | אמהות מסביב לעולם | ראיון עם כריסטינה מספרד
כריסטינה והמשפחה
קצת על כריסטינה:

כריסטינה נולדה וגדלה באי מיורקה, במזרח ספרד, והתגוררה שם עד גיל 19. עם זאת, היא תמיד הרגישה כי האי קטן מידי להתגורר שם כל חייה והיא ביקשה לגלות מקומות חדשים ולכן עברה בגיל זה לברצלונה לסיים את התואר הראשון שלה בכלכלה ולאחר מכן המשיכה שם לתואר שני ביזמות עסקית.

באחת מחופשות הקיץ, אז חזרה לבקר את משפחתה באי מיורקה, אחיה הבכור הכיר בינה לבין חברו מברצלונה, מארק, שבא לבלות אתו שם את חופשת הקיץ, והשניים התאהבו. לאחר זמן מה, מארק וכריסטינה עברו להתגורר יחד בברצלונה ולבסוף התחתנו.

כריסטינה התגוררה בברצלונה כ-9 שנים, מתוכם עבדה 4 שנים כמנהלת שיווק בחברת קוסמטיקה, עד שילדה את בנה הבכור, מארק, בשנת 2010. כשנה לאחר מכן, בעלה התקבל ללימודי  MBA באוניברסיטת דרטמות', בניו המפשיר, ארה"ב, ולכן עברו לשם בשנת 2011 יחד עם בנה, שהיה כבן שנה וחצי. במהלך קיץ 2012, עברו השלושה להתגורר בלונדון, לתקופה של 3 חודשים, להתמחות של בעלה, ולאחר מכן חזרו לארה"ב עד סיום לימודיו ב-2013.

במהלך 2013, נולדה ביתם השנייה, ליה, בארה"ב, ומספר חודשים לאחר מכן, עברה המשפחה לסיאול, דרום קוריאה, שם בעלה של כריסטינה, התקבל לעבוד בקבוצה הגלובלית של חברת סמסונג. מאחר והמצב הכלכלי בספרד, לא מזהיר בלשון המעטה, וקיימת הרבה אבטלה, כריסטינה ובעלה שואפים להמשיך ולגור מחוץ לספרד בתקופה הקרובה, בין אם בדרום קוריאה או במדינה אחרת בה ימצא עבודה.

אלו החוויות, התובנות והמחשבות שלה על היריון, לידה וגידול ילדים.

(ושוב תזכורת קטנה לפני שצוללים. כמו בראיונות הקודמים, מידי פעם אוסיף תובנות והערות משלי. אלו יצוינו באמצעות ראשי התיבות של הבלוג – PSL).

על חווית לידה בשתי יבשות שונות:

את בני, מארק, שילדתי עוד בספרד, נאלצתי ללדת בניתוח קיסרי, וזאת משום שהרופא טען כי התינוק גדול מידי ולא אוכל ללדת אותו באופן טבעי. בזמנו, לא ערערתי על קביעה זו, וכאישה בהיריון ראשון, פשוט קיבלתי את מה שאמרו לי וקבעתי תאריך לניתוח. עם זאת, לידתו של מארק זכורה לי כחוויה עצובה, "קרה", ולא משמחת כפי שהייתה אמורה להיות. הסיבה הראשונה היא העובדה שבספרד אסור אפילו לבעל להיות נוכח במהלך ניתוח קיסרי, כך שהייתי לבד לגמרי בחדר הניתוח. הסיבה השנייה היא שמיד עם לידתו של מארק, לא נתנו לי להיות איתו. צוות חדר הניתוח פשוט הציג לי אותו ומיד לקח אותו לבעלי שחיכה בקומה השנייה. כך שלא רק שפספסתי את הלידה של בני, גם פספסתי את הפגישה הראשונה של בעלי עם בני התינוק.

www.prettysimplelife.co.il | אמהות מסביב לעולם | ראיון עם כריסטינה מספרד
מארק התינוק נולד בלידה קיסרית שבסופה לא נתנו לי לראות אותו

לידתה של ליה בארה"ב, הייתה חוויה שונה לחלוטין. הפעם ילדתי את ליה בלידה רגילה (עם אפידורל) וזאת למרות שבדיעבד היא נולדה יותר כבדה וגדולה ממארק (שזו הסיבה למה בספרד לא רצו שאלד אותו באופן טבעי). בעלי היה איתי לאורך כל הלידה ולאחריה ומרגע שנולדה, לא אולצתי להיפרד ממנה אפילו לדקה.

כפי שתיארתי, שתי הלידות שחוויתי היו שונות לחלוטין אחת מהשנייה גם מבחינת הקשר לילד וגם מבחינת ההתאוששות. בעוד שלאחר לידתו של מארק, סבלתי מכאבים כתוצאה מהניתוח, לאחר לידתה של ליה, חזרתי לעצמי ממש תוך מספר ימים. בעלי היה זכאי לשני ימי חופש, לאחר לידתו של מארק, ולאחריהם נאלץ לחזור לעבודה. בלידתה של ליה, היה סטודנט ל-MBA  ולכן נאלץ לחזור ללימודי באופן מיידי.

www.prettysimplelife.co.il | אמהות מסביב לעולם | ראיון עם כריסטינה מספרד
ליה התינוקת כבר נולדה בארה"ב בחווית לידה שונה לחלוטין
על מדוע בני ובעלי נושאים את אותו שם:

בספרד, קיימות מספר מסורות אחריהם יצא לנו להקפיד בכל הנוגע לשמות ילדינו. ראשית, בני מארק, קרוי על שם בעלי, מארק, ובעצם הם נושאים את אותו השם. האמת היא שבהתחלה התנגדתי לקרוא לבני באותו שם של בעלי מהחשש הברור לבלבול. עם זאת, לאחר חודשים רבים בהם התחבטנו בשמות שמתאימים לבנים הגעתי למסקנה כי מארק הוא אכן השם שאני הכי אוהבת ולכן ייקרא כך. בנוגע לביתי ליה, המצב פחות מורכב. אמנם מקובל מאוד גם לקרוא לבת הבכורה על שם האם אך במקרה הזה בחרתי לקרוא לה בשם ליה (PSL: נקרא עם קמץ פתח) שהפך להיות לאחרונה שם פופולארי בספרד ומקורו בכלל בחבל קטלוניה.

מעבר לכך כמיטב המסורת הספרדית, שם משפחתם של הילדים מורכב גם משם המשפחה של בעלי וגם משם המשפחה שלי, בעוד ששם המשפחה שלי וגם של בעלי שונה משלהם, שכן מקובל לשאת את שני שמות המשפחה של ההורים – הראשון זה של האב והשני זה של האם. (PSL: שיטת קביעת השמות במדינות דוברות ספרדי יכולה להיות מבלבלת לעיתים. להסבר מפורט יותר מצאתי עבורכן את הלינק הבא שמסביר בדיוק כיצד השיטה עובדת).

על הרגלי טיפוח של תינוקות:

כמיטב המסורת הספרדית, עוד שליה הייתה בבית חולים, בת יום, דאגתי לנקב את אזניה והצמדתי לה עגילי פנינה קטנים. הספרדים מאמינים כי ניקוב אזני התינוקת בגיל כזה צעיר, היא אופציה יותר נעימה ופחות כואבת מאשר לנקב את אזניה בגיל מאוחר יותר. מאחר ומקובל, שכל הבנות והנשים בספרד ובמדינות דרום אמריקה עונדות עגילים (זאת אומרת, הסיכוי שתפגשו אישה לטינית ללא חורים באוזניים הוא קלוש), עדיף לנקב בגיל יום או יומיים, מאחר ותינוקת שלא מסוגלת בשלב זה לגעת באזניה, וככה יימנע זיהום.

כמו כן, מקובל מאוד בספרד להזליף בושם על תינוקות ועד היום, אני מזלפת על שני ילדי בושם בבוקר, על מנת שיריחו טוב. בספרד, המותג המפורסם ביותר לבושם תינוקות הוא Nenuco. כולם פשוט אוהבים את הריח שלו ואני מכירה מבוגרים שעד היום מזליפים על עצמם בושם זה מידי יום!

עם הגעתי לארה"ב הייתי מופתעת לגלות כי זילוף בושם על תינוקות איננו דבר מקובל ברוב מדינות העולם וכמובן שהיה לי מאוד קשה להשיג בושם ייעודי עבור תינוקות גם שם וגם בקוריאה…

על חזרה לשוק העבודה:

 

www.prettysimplelife.co.il | אמהות מסביב לעולם | ראיון עם כריסטינה מספרד
כריסטינה והמשפחה בקוריאה

מאחר וקצת לאחר לידתו של מארק, עוד בהיותי בחופשת לידה, בעלי הצליח להתקבל ללימודי MBA בארה"ב, לא ראיתי טעם בחזרה למקום עבודתי הקודם, כמנהלת שיווק בחברת קוסמטיקה בספרד.

לאחר המעבר, בחרתי שלא לחזור לשוק העבודה. גם מהסיבה כי תחום השיווק מחייב הכרות טובה גם עם השפה וגם עם התרבות המקומית, שני אלמנטים שלא היו ברשותי, וגם בגלל העובדה כי בדיוק עברנו למדינה חדשה ולא מוכרת עם תינוק, והעדפתי להישאר בבית ולגדלו. כתוצאה מכך, בני מארק נשאר בבית עד גיל 3 ורק אז החל ללכת לגן מקומי 3 בקרים בשבוע.

גם בשנה הראשונה לאחר שעברנו שוב, הפעם לדרום קוריאה, לא היה באפשרותי ללכת לעבוד. ביתי היתה תינוקת בת 4 חודשים שעברנו, ולמרות שמארק כבר החל ללכת לביה"ס בינלאומי כל יום, הבדלי השפה והתרבות כמו גם, שוב, הרצון להישאר בבית עם ביתי, לפחות בחודשים הראשונים שלנו בקוריאה, מנעו ממני לצאת לעבוד.

לעומת בני, מארק, את ליה, ביתי, הכנסתי לפעוטון דובר קוריאנית, שהייתה בת 8 חודשים והיא ממשיכה ללכת לשם עד היום. ההחלטה לשלוח אותה לפעוטון בקוראינית נבעה ראשית מהשיקול הכלכלי, שכן עלות של ביה"ס בינלאומי היא מאוד גבוהה. מה גם שבחרתי לשלוח אותה לשם, מאחר ומזג האוויר בקוריאה קשה והתקשיתי למצוא לה תעסוקה יומיומית ככל שהתבגרה.

העובדה ששני ילדי נמצאים בימים אלו במסגרת אפשרה לי להתחיל ולחשוב על מציאת מקום עבודה. עם זאת, ללכת לעבוד בחברה קוריאנית היא לא אפשרית מבחינתי (PSL: ציינתי לא פעם את תרבות העבודה הקוראינית המטורפת שעליה תוכלנה לקרוא גם בראיון עם סו, חברתי הקוריאנית) במיוחד כשבעלי עובד בחברה קוריאנית וכפוף לתרבות העבודה שם. בהתאם לזאת, לאחרונה התחלתי להעביר שיעורים פרטיים בספרדית וסוג כזה של עבודה מאפשר לי גמישות. אני מנהלת את הזמן וכמה תלמידים אני רוצה ללמד כל פעם בהתאם לצרכים שלי. בנוסף, התחלתי לעבוד כמורה משלימה בביה"ס בינלאומי כאן בסיאול, ונקראת לעבוד במידת בצורך. אני מאוד נהנית מחוויית ההוראה ושוקלת לעשות הסבה מקצועית לתחום זה באופן רשמי.

על ילדה מספרד בפעוטון בקוריאה:

מן הסתם, הכנסת ליה לפעוטון קוריאני ממחיש לעיתים את הבדלי התרבות בין זו המערבית לקוראנית וכתוצאה מכך התנהגותה של ליה, לפעמים, גוררת מאתנו צחוקים על הפיכתה לילדה קוריאנית "אמיתית". כך למשל, המאכל האהוב עליה הוא כמובן קימבאפ (אורז מגולגל עם אצות) וכבר בגיל 18 חודשים ידעה לגלגל קימבאפ משלה. כמו כן, ליה פיתחה הרגלי תקשורת קוריאנים וכך לדוגמא כאשר היא אומרת "לא", היא תמיד תדאג לשלב את ידיה בצורת X במקביל כפי שקוריאנים נוטים לעשות וכשהיא צוחקת היא תמיד תדאג לכסות את פיה עם כף ידה, כי קוריאנים תופסים צחוק שמראה שיניים עם פה פתוח חוסר נימוס. לבסוף, ליה תמיד תעשה צורת V עם אצבעותיה כאשר תצטלם כמיטב המסורת הקוריאנית (PSL: גם בני הבכור, יונתן, לא הצליח להפטר מתכונה זו וכל תמונה שהוא מופיע בה, תמיד תכלול את אצבעותיו בצורת V).

www.prettysimplelife.co.il | אמהות מסביב לעולם | ראיון עם כריסטינה מספרד
ליה – הרגלי תקשורת קוריאניים
על הרגלי שינה של הילדים:

לאחר כמה שנים קשות, במיוחד עם ליה, שהתעוררה לעיתים קרובות בלילות, פיתחתי שיטת השכבה שאני קוראת לה "שיטת 35 הדקות". על פי שיטה זו, אני מפעילה שעון מעורר ל-35 דקות בהן  אנחנו מתקלחים ומצחצחים שיניים, לובשים פיג'מות, נכנסים למיטות ומקריאים סיפור. אני נשארת איתם בחדר עד סיום 35 הדקות, בין אם שניהם ערים או ישנים  ולאחר מכן יוצאת מהחדר. הם יודעים שאסור להם בסיום 35 הדקות לצאת מהמיטה או להרעיש אלא פשוט ללכת לישון. שעת ההשכבה היא תמיד 20:00 בערב בין אם מדובר באמצע שבוע או בסופ"ש.

על חשיפה דיגיטאלית:

מידי יום אני מאפשרת לילדי לצפות ב-30 דקות של טלוויזיה לאחר חזרתם מהגנים. בסופי שבוע אאפשר להם לראות סרט שאורכו שעה וחצי-שעתיים (אנימציה בלבד, בדר"כ סרט דיסני או דומיו). בנוסף לטלוויזיה אני מאפשרת לילדי חשיפה לאייפד או לטלפון הסלולארי שלי. בני, החל להחשף ל-Ipad בגיל 4 (בעלי קנה לו אחד בעת ביקור בארה"ב) ולפעמים הוא צופה בסרטונים או משחק משחקים חינוכיים. ביתי, שבקרוב תהיה בת 3, גם כן צופה בסרטונים דרך הטלפון הסלולארי שלי מאז היותה בת שנתיים. אני מאפשרת חשיפה לסוג זה של טכנולוגיה של עד שעה ביום ואוסרת על השימוש בזמן ארוחות.

www.prettysimplelife.co.il | אמהות מסביב לעולם | ראיון עם כריסטינה מספרד
הילדים ופורורו – דמות קוריאנית מצויירת שכל הילדים אוהבים
 על הגשמת חלום ילדות וקבלת חגורה שחורה בטקוואנדו:

תמיד אהבתי אמנויות לחימה. עוד כשהייתי ילדה, הייתי מלווה את אחי לשיעורי הג'ודו שלו ומתבוננת בו לאורך כל השיעור חושבת "כמה כיף היה לנסות". עם זאת, העובדה שהיו בקבוצה רק בנים הרתיעה אותו וחשבתי בתור ילדה שזה לא משהו שבנות עושות….

לכן, כשעברתי לקוריאה וחברתי סיפרה לי שהא מתאמנת בטקוואנדו, אמנות לחימה קוריאנית, והיא בעלת חגורה שחורה, לא חשבתי פעמיים ונרשמתי לקבוצה שבה זרות אחרות התאמנו מידי יום, ושהייתה קרובה לגן של בני. אין מאושרת מהבחירה שלי להגשים את החלום שלי כילדה – הנשים שהיו איתי בקבוצה היו פשוט מדהימות והפכנו להיות חברות קרובות בנפש, גם לאחר שחלקן עזבו למדינות אחרות, וכמובן  לאחר שנתיים של אימונים הצלחתי לקבל בעצמי חגורה שחורה!

היום, החלטתי להגשים חלום ילדות אחר והתחלתי להתאמן בריקודי בלט. אמנם, שונה לחלוטין מטקוואנדו אבל לאחר שנתיים של אימונים אינטנסיביים 5 פעמים בשבוע חיפשתי משהו רגוע ושקט יותר. ואני אוהבת את זה לא פחות!

 

תודה רבה לכריסטינה שהסכימה לשתף ולחלוק על חוויותיה ותובנותיה כאם ואישה! XOXO

ובקשה אישית ממני- אם אתן בעצמכן חוויתם מגורים ואמהות בחו"ל או שהנכן מכירות מישהי שגרה / התגוררה בחו"ל ואתן חושבות שתשמח לשתף נשים אחרות בחוויית האמהות שלה, אשמח אם תפנו אותן אליי.

ופעם הבא – אמא מיפאן…..:) שווה לחכות!