מתי לאחרונה ביקרתן בספרייה עם הילדים?

מאז ומתמיד אהבתי ספריות.

עוד בימי ילדותי המוקדמים כאשר אמא שלי הייתה סוחבת אותנו לבית הספר האמריקאי בכפר שמריהו להחליף ספרים באנגלית כדי שתוכל להקריא לנו בשפת האם שלה.

זה המשיך כשלמדתי לקרוא והייתי מתייצבת מידי שבוע להחליף ספר בספרייה העירונית בהרצליה מתוקף היותי תולעת ספרים.

מקור-התמונה-Picjumbo
מקור התמונה: Picjumbo

בתקופת הצבא יצאתי עם בחור שאמא שלו הייתה ספרנית ורק קינאתי בימים הארוכים שהיא העבירה בספרייה בין כל הספרים הישנים, קוראת להנאתה כאשר אין לקוחות.

ואפילו בתקופת האוניברסיטה, לא היה דבר אהוב עליי יותר מאשר להיכנס ולשבת בספרייה המרכזית ולשאוף לנחיריי את ריח הספרים הישנים והמצהיבים.

מתי לאחרונה ביקרתן בספרייה?

והיום, את האהבה שלי לספריות אני מנסה להעביר לילדיי. מיד עם חזרתנו לישראל, ניגשתי לספרית הילדים בכפר סבא ורשמתי את ילדיי. אך, אני תמיד מופתעת לגלות שמרבית מחבריי הסובבים אותי לא עשו להם לנוהג לבקר עם ילדיהם בספרייה. זה לא שהילדים לא חשופים לספרים, הם חשופים, כמובן, לספרים בספרייה הפרטית שלהם, אך אני מניחה שפשוט נוח יותר לרוב ההורים לגשת לחנות ספרים ולקנות ספר חדש מאשר לגשת לספרייה ולהחליף שם ספר או שניים.

הסיבה המרכזית שאני שומעת מההורים היא שפשוט אין זמן.

זה נכון. אין זמן. אבל יש לי הרגשה שלהצגת תאטרון חינמית או סרט בקולנוע חינמי שהיו מציעים לילדים, להורים הייתה נכונות גבוהה יותר לפנות זמן.  אז למה לא לספרייה, מקום בו אפשר לבלות אחר צהריים של כיף ובחינם?

מקור-התמונה-Pixabay
מקור התמונה: Pixabay

אולי זה הפחד שהילדים ישתעממו או החשש שהילדים ירעישו במקום שמתוקף קיומו דורש שקט. או אולי פשוט זה משהו בנו כהורים, שמסווג את הספרייה כמקום שלילי אליו כפו אותנו ללכת על מנת להכין עבודות לביה"ס / לאוניברסיטה.

אולי.

מדוע בכל זאת צריך לקחת ילדים לספרייה?

אני לא אלאה ואטיף מוסר מדוע לדעתי צריך לקחת ילדים לספרייה. אני בטוחה שהסיבות ברורות לכולנו – העובדה שחשיפה לספרים רבים ככל האפשר תורמת להתפתחות האינטלקטואלית של הילד כמו גם להתפתחות השפה ויכולת ההבעה שלו, העובדה כי באמצעות הליכה לספרייה הילדים לומדים גם מהו ערכו של כסף (שכן לא חייבים לקנות הכל ואפשר גם להשאיל), כמו גם הערך והכבוד למוצר שאיננו שלך ושמירה עליו, או העובדה הפשוטה שהליכה לספרייה חושפת אותנו ואת ילדינו למגוון רחב יותר של ספרים ותחומי עניין שאולי לא הייתם נחשפים אליהם בחנות ספרים שם מוצגים בעיקר רבי המכר העונתיים (ומאחורי כל תצוגת ספרים שורה של אינטרסים של הוצאות הספרים והחנויות שאנחנו לא מודעים אליהם בכלל).

טוב, אז אולי בסופו של דבר הטפתי קצת :).

אבל אם הצלחתי לשכנע אתכם, קבלו מספר המלצות להפיכת ביקור בספרייה, למוצלח, מהנה וארוך טווח. בעיניי לפחות….

6 המלצות לביקור מוצלח בספרייה

1. לכו במועדים קבועים: אני משתדלת ללכת עם הילדים במרווחים של ארבע ועד חמישה שבועות. זהו הזמן האופטימלי, בעיניי, גם ליהנות מהספרים שהבאנו בביקור האחרון אך גם מאפשר מרווח כזה, שהילדים לא ישתעממו מביקורים נשנים מידי בספרייה. רק אם אתם חורגים מחודש ההשאלה שניתן לכם, אל תשכחו להאריך את השאלת הספר עד לביקור הבא….

2. תנו לילד לבחור לבד: אצלנו הנוהל הוא פשוט. כולנו ניגשים יחד למדף הספרים ומתחילים להוריד ספרים. הם מה שמעניין אותם (בעיקר על סמך התמונות) ואני מה שנראה לי שיעניין אותם. אני באמת מאמינה שלתת לילד לבחור את הספרים שייקח הביתה מעודד עצמאות ואפילו חשיבה ביקורתית, ומעבר לכך, בניגוד לחנות ספרים בה אי אפשר לבחור את כ-ל מה שרוצים, כאן אפשר…(או לפחות ארבעה ספרים…המקסימום שכל ילד יכול להשאיל אצלנו בספרייה).

מקור-התמונה-Pixabay2
מקור התמונה: Pixabay

3. סגלו נוהל של קריאת הספרים עוד בספרייה עצמה: את כל הספרים שבחרנו אנחנו לוקחים עמנו לפינת הקריאה – לפעמים על הפופים, לפעמים על הכיסאות – מה שהספרייה מציעה לכם, ומתחילים לקרוא. יחד מחליטים אם הספר טוב וראוי להילקח אלינו הביתה או האם נשאיר מאחור. שוב אני מאמינה שזה מעודד חשיבה ביקורתית, האם הספר טוב או לא, ועוזר לילדים לפתח יכולת קבלת החלטות.

4. קחו את מקסימום הספרים שמוצעים לכם: נכון להיום השאלת ספרים מהספרייה היא ללא תשלום, וזאת בניגוד לעבר בו נאלצנו לשלם על הזכות להחליף ספרים בספרייה. אצלנו בכפר סבא ניתן להשאיל עד 4 ספרים לכל ילד וזה בדיוק מה שאנחנו עושים – מידי ביקור יוצאים עם 8 ספרים הביתה. ברור שמתוך השמונה, לחלקם יתחברו יותר ולחלקם פחות. אבל ככה המגוון רחב ומאפשר אופציית בחירה.

5. שלבו בין ספרי פרוזה לספרי עיון: מאחר ורוב הספרים שאנו רוכשים לילדים, בעיקר בגילאים צעירים, הם ספרי פרוזה, אני ממליצה להשתדל לקחת ספר אחד שהוא עיוני וכך לחשוף את הילדים לנושא ספציפי עליו אפשר ללמוד. היום ישנם גם ספרי עיון מדהימים המותאמים לילדים (כמו סדרת "מבט מקרוב" המאויירת) ולא מדובר בהכרח בספרים עבי כרס ומשמימים.

6. שלבו בין ספרי מקור לספרות מתורגמת: בכל ביקור אני מנסה לוודא כי בקרב הספרים שלקחנו תהיה חלוקה של ספרים שנכתבו על ידי סופרים ישראליים לבין ספרים שתורגמו (או במקרה שלנו, ספרים בשפת המקור, בין אם אנגלית או עברית). נכון, לא כל הספרים המתורגמים מוצלחים, בעיקר בשל בעיות תרגום, אבל השילוב חשוב. במיוחד, כשהדגש על ספרים מתורגמים, שונה לעיתים מהדגשים עליהם שמים סופרים ישראליים (כמו למשל כל נושא הנימוסים וההליכות שמופיע בספרים אמריקאים רבים…).

ולסיום, כמובן שהליכה לספרייה, לא באה על חשבון רכישת ספרים לספרייה הביתית. אין כמו ספרייה ביתית עשירה ומזמינה, שמאפשרת לילדים פשוט לגשת, לשלוף, לעיין או לבקש להקריא….וכמובן, אם הספרים שהבאנו מהספרייה מוצלחים במיוחד, לא מן הנמנע שארכוש אותם עבור הספרייה הביתית שלנו.

עצם ההליכה לספרייה, ההנאה בחזרה הביתה עם ספרים חדשים, כמו גם כל האלמנטים החינוכיים והערכיים שטמונים בהליכה לספרייה, היא בילוי שאני משתדלת לא לפספס עם ילדיי.

ומה אתכן? האם אתן לוקחות את הילדים לספרייה?

אולי תאהבו גם את ...

תגובות בפייסבוק

comments

9 thoughts on “מתי לאחרונה ביקרתן בספרייה עם הילדים?

  1. פוסט מעולה, במקום הלימודים של ילדיי בכל יום שישי מקבלים ספר לקריאה למשך שבוע. וכל ילד ביומולדת צריך להביא ספר מתנה לספרייה.

    1. מקסים! אני מאוד בעד לתת ספרים כמתנות ותמיד שמחה שילדיי מקבלים ספרים. רק משום מה מרגיש לי כי הרבה הורים דווקא מנסים להמנע מלתת ספרים על מנת לא לבאס את הילד…

  2. ממש באותו ראש איתך! התחלנו ללכת לספריה בגיל שנה בערך, רק כדי להכיר את הקונספט. אמנם היה קשה "להחזיר את הספרים לגברת" בפעמים הראשונות, אבל עכשיו זה כבר ממש מאורע מרגש 🙂 מעבר לערך התרבותי, ההיכרות עם רעיון ההשאלה והזמניות של החפצים שברשותנו היא עיקרון שהיה לי חשוב להנחיל מגיל צעיר.

  3. איזה פוסט מקסים.
    גם אנחנו כמוכם, מבקרים אחת לחודש ככה בספריה.
    אחד היתרונות הגדולים הוא שהספריה מוגנת ממזג האויר- מקום אידיאלי בימי החמסין או כשמאוד קר.

  4. כ"כ מסכימה איתך! אצלנו בעיר הספרייה היא גם מרכז התרבות לילדים ונוער. הולכים לשם גם לשעת סיפור והצגות קטנות. כל ביקור מסתיים בשלושה ארבעה ספרים. תמיד יש האחד שנחזור ונקריא ( עוד לא קוראת לבד- בת 4) עד הרגע האחרון. ואני חושבת שבכל מקרה יש גם פה עיניין של דוגמא אישית. לא רק! אבל לפחות אצלי בבית מרגישה שכשרואה אותי קוראת זה ישר מעודד בה דחף להביא ספר…

  5. מזדהה לגמרי כמעט עם כל מה שכתבת. מתה על ספריות, אוהבת ללכת בהן לאיבוד. זכרונות מספריית ילדותי ובעיקר לצאת עם ערימת ספרים מעניינים מהספריה עדיין מלווים אותי. אני לוקחת את הילדים לספריה אבל מודה שאני עושה את זה קצת יותר "כי כדאי" וקצת פחות בשביל ההנאה שלי עצמי. כשאני איתם שם מה שהכי מתחשק לי זה ללכת לבחור ספרים לעצמי, וזה לא תמיד קל כששניהם איתי. בשביל בחירת ספרים לעצמי אני מעדיפה ללכת לבד… אבל אני מאוד אוהבת את הערך הזה של "זה לא שלנו, זה בהשאלה, צריך להחזיר את זה לספריה", שילדים היום פחות רגילים אליו. לי יש בפלאפון רשימה וכל פעם שאני או הילדים נתקלים בספר שאנחנו רוצים לקרוא, אני מוסיפה לרשימה. זה גם ערך בעיני – לא כל דבר שרוצים מיד מקבלים, אלא ממתינים עד שהספר יגיע או יתפנה בספריה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *