מה הייתן משנות ביום החתונה שלכן (אם הייתן מתחתנות היום)?

שבוע הבא, עופר ואנוכי חוגגים שמונה שנות נישואים. שמונה שנים בהן חיינו יחד בשלוש דירות שונות בשלוש ערים, בהן עבדתי בשלושה מקומות בשלושה תפקידים שונים ובהן עשינו יחד שלושה ילדים מהממים. הרבה שָלושים אך סה"כ הספק לא רע יחסית 🙂

ועדיין, כשאני מסתכלת על התמונות שלי מאותו יום קסום, או שומעת ברדיו את "מעמקים" של עידן רייכל (שיר החופה), אני מצטמררת, מתרגשת ונזכרת כל פעם מחדש כמה כיף היה לי וכמה מאושרת הייתי באותו יום שמשי של מרץ.

my-wedding-day_8אך זמנים חולפים, טעמים משתנים. אופנות מתעדכנות.

מתבגרים.

ואם הייתי מתחתנת היום, הנה חמישה דברים שבטח הייתי משנה ביום החתונה שלי:

השיער: שערי לנצח חלק ומעולם לא חצה את הכתפיים. גם לא כילדה. תמיד שנאתי לאסוף אותו. ועם זאת, דווקא ביום החתונה רציתי שיער ארוך, גולש וגלי (עם תוספות!). היום בהחלט הייתי מתעקשת להראות יותר כמו שאני. שיער באורך קארה וחלק כמו סרגל.

עדשות מגע: כל משקפופרית חולקת עם משקפיה יחסי אהבה שנאה, ושנים רבות נאבקתי גם אני והתעקשתי להרכיב עדשות (למרות שלכל הסוגים פיתחתי אלרגיות). רק בתקופת הצבא השלמתי סופית עם העובדה שלנצח נצחים, אאלץ להרכיב משקפיים. אך, כלה המתחתנת עם משקפיים? עד כאן. לא יקום ולא יהיה. רכשתי לעצמי זוג עדשות מגע ודחפתי לעיניים דקה לפני הצילומים. והעדשות?כהרגלן בקודש, הציקו והפריעו וטשטשו. בתמונת הסיום של החתונה – כבר הסכמתי להצטלם עם משקפיים ונשבעתי ש-Never Again.

my-wedding-day_1ציפורניים: בנייה ארוכה? פרנץ'? מה פתאום? צבע אחיד על הציפורניים ועדיף כמה שיותר כהה.

טבעת הקידושין: רציתי משהו עדין ודק שכמעט לא נראה. לא אהבתי לענוד טבעות ועד היום הן מפריעות לי על האצבעות. אבל הטבעת שבחרתי? דקה (מידי), עדינה (מידי) ומרוב שהיא כזו –  גם נעלמה ומעולם לא נמצאה. מזל שעוד שנתיים, כשנחגוג 10 שנות נישואין, אוכל לתקן. הפעם גדול וכבד וזהוב.

my-wedding-day_6טבעת האירוסין: הטעות הכי גדולה שעשיתי בחיי. להגיד לבעלי לעתיד כי אני לא אוהבת יהלומים???? ולא לקבל טבעת אירוסין אלא שרשרת במקום? (וגם ליהנות מהרגע הרומנטי בחייך, הצעת הנישואין, שאת ישובה ברכב בחניון האוניברסיטה? אבל זה כבר סיפור אחר). ועד היום לא זכיתי לפיצוי הולם להעדרו של היהלום מקופסת התכשיטים שלי.

בנות, אם תצאו מהפוסט הזה בתובנה אחת בלבד שתהיה היא זו: Diamonds are forever. לעולם אל תטעני כי אינך אוהבת יהלומים. מגיע לך – תקחי.

ומה לא הייתי משנה?

my-wedding-day_2

את שמלת התחרה היפיפייה שלי, את המקום (נמל תל אביב) ואת האווירה ואת זר הצבעונים הלבן שאחזתי. ואפילו את העובדה שהתעקשנו לנסוע לחתונה ברכבנו הפרטי, להזיז את הרכב ממקום חנייה במרכז תל אביב ואז לחפש חנייה ב-4 לפנות בוקר כשחזרנו הביתה מהחתונה עמוסי שיקים ואפופיי אלכוהול ולגלות דו"ח מעיריית תל אביב למחרת, כי בלית ברירה, החנינו על אדום לבן (ולא עזרה העובדה ששלחנו צילום של הכתובה כהוכחה לבקשתנו החריגה לביטול הדו"ח) כי איך אחרת היה לנו סיפור טוב לספר?

my-wedding-day_7וכמובן, גם לא את בעלי היקר, למרות שלפעמים זה בחלט מפתה 😉

אז איזה דברים אתן הייתן משנות ביום החתונה? יש משהו שאתן מצטערות עליו? אשמח לקרוא את תגובותיכן ולשמוע על סיפורי החתונה שלכן והאם יש דברים שהייתן עושות אחרת. 


הפוסט נכתב בהשראת הבלוג האהוב עליי Cup of Jo שם מידי כמה שנים מעלה את השאלה הזו בפני הקוראות. התגובות בדר"כ יותר מוצלחות אפילו מהפוסט ואשמח שזה יהיה המצב גם במקרה זה!

my-wedding-day_5

אולי תאהבו גם את ...

תגובות בפייסבוק

comments

12 thoughts on “מה הייתן משנות ביום החתונה שלכן (אם הייתן מתחתנות היום)?

  1. איזה פוסט אדיר, שירה. צחקתי בקול בכמה וכמה מקומות והזדהיתי עם כל כך הרבה! גם אני לבשתי (הכנסתי? ענדתי?) עדשות פעמיים בחיים – בחתונה שלי ושל אחותי. התאמנתי שבועיים לפני כל חתונה כדי להכניס. ובליל הכלולות שלנו, בארבע לפנות בוקר, בחדר במלון עבדתי בערך שעה להוציא את כל הסיכות מהשיער, ואז עוד שעה להוציא את העדשות. פשוט לא הצלחתי להוציא אותן! אני בעיקר הייתי מוציאה פחות כסף על קייטרינג. היה אוכל ממש ממש טעים, לא טעמנו ממנו כלום מרוב התרגשות, הוא עלה המון. ובכלל הייתי עושה חתונה יותר קטנה אם זה היה אפשרי. יופי של פוסט!

    1. אחוות המשקפופריות! והאמת שכחתי מכל הסיכות הנוראיות האלו בשיער שחיברו את התוספות הארורות האלו. עד מוקדם בבוקר עסקתי בלהוציאן ועדיין מצאתי חלק בבבוקר למחרת. בעלי היקר התעקש לשבת ולאכול בחתונה ותכל'ס הוא צודק – מוציאים כל כך הרבה כסף על הקייטרינג אז לפחות נטעם. הוא תמיד צוחק שהוא החתן היחידי בישראל שבמקום להסתובב בין האורחים ישב ואכל. אבל את הקינוחים קצת פספסנו : )

  2. אני דווקא די מרוצה מהבחירות שעשינו, מאוד נהננו, גם בדרך לשם. התחתנו בשישי אחה״צ אז אפשר היה לשלב אוכל טוב וקינוחים חלביים ולוותר על החופה, הרב וכל מה שבא לפני (עדיין מופיעים רווקים במשרד הפנים). השמלה סבבה, לא יותר מדי אורחים, מקום נחמד, הבנזוג אחלה, הצלם מקסים. איפה טעיתי? בעיקר באיפור. לא לקחתי ברצינות את העניין ולא עשינו ניסיון (בואו נגיד שזו המאפרת היחידה במושב ואני מעולם לא התאפרתי) ואני פשוט לא מסוגלת לראות אף תמונה שלי או להראות לילדים. הצלם צילם אותנו שתי תמונות בפולורואיד, אחת מהן קצת מרחוק והיא היחידה שנמצאת במקום גלוי בבית. אני אתן לכן את זה מכיוון אחר – הרבה פעמים בנות מחליפות את תמונת הפרופיל לתמונה מהחתונה כי הן נראות שם נהדר, אני החלפתי לתמונה שהצלם צילם אותי רגע לפני שאיפרו אותי, שם אני הכי אני, בעיני.

    1. תודה על השיתוף חמוטל! בדיוק כמו הטעות שעשיתי עם השיער שלי – בסוף אנחנו תמיד הכי יפות ושלמות עם עצמנו כאשר אנו עצמנו.
      וכמובן שגם אני בתקופת אפטר החתונה החלפתי את הפרופיל לזה מיום החתונה. אבל מהר מאוד החלפתי – כי הבחורה שם לא באמת אני.

  3. שיווווו איזו נקודה כואבת! 🙃
    הייתי מחליפה ומשנה כ"כ הרבה דברים:
    שמלה, איפור, שיער, חתונת שישי צהריים במקום ערב, צלמת שחוץ מהעובדה שהסטילס לא להיט היתה להם תקלה במצלמת הוידאו ולא ניתן לשמוע את החופה(!!) שהייתה החלק הכי משעשע בחתונה…
    מה שלא הייתי משנה זה המקום- גלריית לורנס ביפו. פשוט מהמם ויפהפה עם אוכל טוב לכל הדעות.
    בקיצור, חייבת תיקון 😅

    1. באמת נשמע שאת חייבת תיקון! אם כי אני בטוחה שאת מחמירה עם עצמך יתר על המידה. תיקון נוסף שאת חייבת – זה שפעם הבאה אוכל להגיע 🙂

  4. פוסט מקסים. לצערי אם הייתי משנה, לא הייתי מתחתנת בכלל, לא עם החתן, לא במקום שבו התחתנו. השמלה שלי היתה נהדרת 😄

    1. מקווה שאם יהיה סיבוב הבא – תעני על הפוסט הזה שוב עם התשובה שלא היית משנה דבר 🙂 את השמלה שלי גם אני זוכרת לחיוב ועד היום מצטערת שנאלצתי להחזירה למעצב למחרת…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *