אמהות מסביב לעולם: הכירו את סו (ג'ו-אנג) רייבר מגרמניה וקוריאה

לא מפתיע, כי האורחת הראשונה שלי בפרויקט "אמהות מסביב לעולם", היא חברתי הטובה מימי בקוריאה, סו רייבר.

סו, כפי שיתחוור לכן בהמשך, היא אשת העולם הגלובאלי במלוא מובן המילה. היא נולדה בקוריאה, אך עברה בגיל 7 לגרמניה ושם חייתה עד לאחר שסיימה תואר ראשון במנהל עסקים (ולכן מגדירה את עצמה גרמנייה ולא קוריאנית). את התואר השני במנהל עסקים (MBA), כבר עשתה סו בארה"ב, שם גם פגשה את בעלה לימים. המשבר הכלכלי שפקד את העולם ב-2008, שינה את תכניותיהם להישאר ולעבוד בארה"ב, ולכן החליטו סו ובעלה, קוריאני גם הוא במקור, לחזור למולדתם, דרום קוריאה, ולפתח שם את הקריירה של השניים.

עם חזרתם, בעלה של סו, החל לעבוד באחת מהחברות הקוריאניות הגדולות בקוריאה , בעוד שסו החלה לעבוד כמנהלת שיווק מקומית בחברת מיקרוסופט. אולם, קצת לאחר חזרתם לקוריאה, נכנסה סו להיריון. אחרי לידת בנם, מקס, עזבה סו את מיקרוסופט והחלה לטפל בבנם במשרה מלאה. כשהיה מקס בן שנה וחצי (היום בן 5), נולדה אחותו, אלנה (היום בת 3.5).

אמהות מסביב לעולם - צילום משפחתי

היום, סו ומשפחתה מתגוררים במדריד, ספרד, לשם עברו בחורף האחרון, לאחר שבעלה קיבל הצעת עבודה לרילוקיישן מטעם החברה הקוריאנית בה הוא עובד.

אלו החוויות, התובנות והמחשבות שלה על היריון, לידה וגידול ילדים.

(ורק הערה קטנה לפני שצוללים פנימה – מידי פעם אוסיף תובנות והערות משלי. אלו יצוינו באמצעות ראשי התיבות של הבלוג , PSL). קריאה מהנה!

על מדוע בעלי פספס את לידת בתנו, ואיך זה קשור לטרואמה מלידת בני הבכור

את שני ילדי ילדתי בדרום קוריאה בהפרש של כשנה וחצי. ההריונות של שניהם היו תקינים אם כי, בהיריון של בני הבכור, מקס, חוויתי צירים מוקדמים, מה שחייבו אותי לבלות את סוף ההיריון בשמירת היריון במיטה. הלידה של מקס זכורה לי כמתישה (15 שעות), בהן אולצתי לשכב במיטת בית החולים, ללא כל אופציה להסתובב או לזוז, מה שעיכב לדעתי את הלידה עצמה ושאב ממני הרבה אנרגיה.

אמהות מסביב לעולם - סו בהיריון
סו בהיריון עם אלנה

באופן כללי, לידות בקוריאה נתפסות כפרוצדורה רפואית לכל דבר (PSL). עם הגעתי לבית חולים, נאסר עליי לזוז ואולצתי לשכב על הגב, עד שהלידה תסתיים.  בניגוד אליי, מרבית ממכרותיי ובנות משפחתי הקוריאניות בחרו שלא ללדת באופן טבעי, מחשש עצום מהלידה ומכאבים, אלא לתאם מראש ניתוח קיסרי על מנת לנסות ולהימנע מהכאב. הרופאים ובתי החולים בקוריאה אף מעודדים בחירה בהליך ניתוחי, שנתפש בעיניהם בטוח יותר, ולכן לא מהססים לקבוע ניתוח קיסרי גם אם אין סיבה רפואית מוצדקת לכך (PSL).

על מנת לא לחזור על טעויות העבר, כשהחלו הצירים עם בתי, לפנות בוקר, בחרתי לנסות ולמשוך כמה שיותר זמן בבית, ולהימנע מכניסה לבית חולים מוקדם מידי. בעלי הלך באותו הבוקר לעבודה, שכן לא היה ברור מתי אני אלד בפועל, וסוכם בינינו שאלך לבית החולים בשעה 10:00, מועד בו גם כך נקבע לי תור לבדיקת העובר, ואעדכן אותו בהתקדמות.

עם הגעתי לבית חולים הסתבר כי הייתי כבר בפתיחה של 7 ס"מ מה שאילץ אותי להיכנס מהר לחדר לידה. בתי נולדה כ-20 דקות מאוחר יותר, ובעלי, שהוזעק ממקום עבודתו ברגע שנכנסתי לחדר לידה, לא הספיק להגיע בזמן….

אמהות מסביב לעולם - לידת אלנה
סו בלידת בתה, אלנה. שימו לב לעיטוף ההדוק של התינוקת הרכה…
על היכן מבלות נשים קוריאניות את השבועיים הראשונים ללידה ומדוע אף פעם לא קר להן

מרבית הנשים בדרום קוריאה מבלות את השבועיים הראשונים של חופשת הלידה בבית יולדות ייעודי לכך, בו מלמדים את האם הטרייה כל מה שנדרש לדעת על טיפול בתינוק. אם כי, אני באופן אישי, לא הייתי בבית יולדות שכזה לאחר הלידה אלא נשארתי לילה אחד בלבד בבית חולים ונסעתי הביתה.

בבית היולדות, האישה והתינוק מטופלים במשך 24 שעות ביממה, התינוק "מבקר" את האם בשעות ההאכלה אך נמצא בחדר תינוקות נפרד. הבעל והמשפחה רשאים לבקר את האם הטרייה, אך לא לשהות עמה את הלילה, שכן הנ"ל חייבת לנוח, להתחזק ולחדש את כוחה ומרצה לקראת החזרה הביתה. בקוריאה, גם מאוד מאמינים כי על האישה להישאר מחוממת בכל זמן נתון ולכן הטמפ' במקומות האלו מאוד גבוהה. אסור לה לפתוח מקררים, לאכול אוכל קר או להיחשף לקור שבחוץ, מחשש לפגיעה באם, שחלושה גם כך אחרי לידה.

על אמונות תפלות ובחירת שם לילד 

הקוריאנים מלאים אמונות תפלות וזה נכון גם לגבי בחירת שם הילד. באופן מסורתי, מקובל להתייעץ עם "אסטרולוג" ולבחור את שם הילד בהסתמך על היום והשעה בו נולד. השם מורכב מהגורל והתכונות אשר מייחלים לרך הנולד. לילדיי נתתי שמות גרמנים, אך כל אחד מהם נושא גם שם קוריאני שנקבע על ידי חמותי. שמו הקוריאני של מקס הוא טא-יון (טא: גדול, יון: שגשוג) ושמה הקוריאני של אלנה הוא יון-ג'י (יון: שגשוג, ג'י: מזל).

אמהות מסביב לעולם - מקס ואלנה בלבוש קוריאני מסורתי
מקס ואלנה לבושים בתלבושת האנ-בוק מסורתית
על מדוע נשים קוריאניות רבות לא חוזרות לעבוד אחרי הלידה והיכן מבלים הבעלים בלילות

תרבות העבודה בקוריאה, מאוד מקשה על שותפות שוויונית בגידול הילד (PSL:  שיעור נשירת נשים משוק העבודה בין גילאי 30-39 הוא גבוה במיוחד ועומד על 43%). במידה ואין לך אמא, או חמות, שיכולה לעזור, במשרה מלאה, אין לך ברירה אלא לגדל את ילדיך בעצמך (לפני גיל שנה, מאוד לא מקובל לשלוח את הילד לאיזשהו סוג של גן).

בעלי למשל, קיבל רק 2 ימי חופש ממקום העבודה על מנת להיות איתי לאחר הלידה של אלנה וגם זה ירד מהסך הכללי של 10-15 ימי חופש בשנה. מקום עבודתו ציפה כי יחזור לתפוקה רגילה באופן מידי. הכוונה כאן, היא בערך כ-12-13 שעות עבודה ביום ואפילו יותר. זאת משום, שמבנה העבודה ההיררכי בקוריאה, בנוי כך, כי גם אם סיימת את עבודתך לאותו היום, עליך להישאר במקום העבודה,  עד שהבוס שלך יחליט כי זהו הזמן ללכת הביתה…וגם בגלל שמספר ערבים בשבוע, אחרי שעות העבודה מקובל שהגברים יוצאים לפאב המקומי לארוחת ערב ושתייה, טרם חזרתם הביתה. כך יוצא שהבעל יוצא לעבודה בבוקר וחוזר לעיתים קרובות לא לפני חצות…(PSL).

שעות העבודה הנוקשות בקוריאה (שחלות כמובן גם על אישה עובדת), העובדה שאמי עדיין חיה בגרמניה, וחמותי לא בקו הבריאות, כמו גם העובדה כי אין בנמצא כמעט משרות חלקיות, אילצו אותי לוותר על מקום עבודתי, ולהישאר בבית ולגדל את ילדיי בשנים הראשונות. רק כשאלנה הייתה בת שנה (ומקס בן שנתיים וחצי), והתחילה ללכת לגנון, יכולתי להתחיל ולחשוב על חזרה לשוק העבודה, אם כי עשיתי שינוי קריירה.

אמהות מסביב לעולם - סו ומקס מתכרבלים בשלב
סו ומקס מכורבלים בחורף הקוריאני

לאחר הכשרה שעברתי, הפכתי למאמנת עסקית בחברות פרטיות. את ההכנה עשיתי בבית, ושעות העבודה שלי נקבעות על ידי ולא ע"י גורם אחר. כך יכולתי ברוב הימים לאסוף את ילדיי בשעות סבירות (~16:00) ולבלות עימם את שעות אחה"צ והערב ברוגע יחסי. המעבר למדריד שיבש במקצת את המסלול החדש אותו בחרתי ואני אנסה בהדרגה לחזור לתחום האימון העסקי, לאחר שאסיים את לימודי הספרדית שלי.

על תנאי קבלה לגן קוריאני וגמילה מחיתולים

בסיאול, הורים רבים מצרפים את ילדיהם לרשימת המתנה לגן מסוים, כבר עם היוודע ההיריון של האישה. גנים מבוקשים יכולים להיות בעלי רשימות המתנה של עשרות ילדים (PSL). למזלי, נחסך מאיתנו להמתין ברשימות המתנה, שכן מקום עבודתו של בעלי, מספק גן לילדי העובדים.

עם זאת, גם לגן זה לא מאוד פשוט להתקבל וישנם קריטריונים ברורים לקבלה. העדיפות הראשונה היא לילדי אישה העובדת בחברה, עדיפות שנייה היא לילדי עובד מטעם החברה שאשתו מועסקת במשרה מלאה במקום עבודתה ורק לבסוף הרישום פתוח לעובדים שבת זוגתם איננה מועסקת. מה שיצר מצב מלחיץ במקצת, שכן אלנה כמעט ולא התקבלה לגן, מאחר ולא הייתי מועסקת בזמנו.

אמהות מסביב לעולם - מקס ואלנה ממתינים לארוחה
מקס ואלנה ממתינים לארוחה

הגן פעיל מ-07:30 ועד 19:30 בערב ואם מעדכנים מראש ניתן אף להשאיר את הילדים עד 21:00 בערב. כמו כן, הגן פעיל ברציפות במשך כל השנה, למעט חגים ציבוריים וימי החופשה המרוכזת של החברה בסוף יולי (כ-10 ימים). בשארית הקיץ הגננות יוצאות לחופש בתורות כך שתמיד ישנה גננת בגן.

יחס הגננות / ילדים בגן של ילדיי היה 1 ל-4 לערך והגננות גם תומכות בהורים בכל הנוגע להרגלים. כך למשל, עושים גמילה מחיתולים מרוכזת לילדי הגן (ובקבוצת הגיל הצעירה יחסית של בני השנה-שנתיים) . במקביל, תומכים בהורים בכל הקשור להרגלי אכילה קוריאניים, כמו לדוגמא אכילה באמצעות צ'ופ סטיקס החל מגיל שנתיים ואף חשיפה לקימצ'י (המאכל הלאומי הקוריאני, כרוב מותסס בשום וצ'ילי שאוכלים בכל ארוחה) החל מגיל 3.

על מדוע ילדים קוריאנים הולכים לישון מאוחר 

הארוחה המרכזית שלנו היא ארוחת הערב (ולארוחת צהריים אני משתדלת לתת משהו קל) בסביבות 19:00. בדר"כ אנחנו מנסים להמתין לחזרתו של בעלי מהעבודה, על מנת לאכול כל המשפחה יחדיו, אך לעיתים, במיוחד אם הילדים רעבים או עייפים, נאכל בנפרד ממנו. אני משתדלת לאזן בין אוכל מערבי לקוריאני בבית ולכן ערב אחד נאכל פסטה, תפוחי אדמה ובשר בסגנון מערבי וערב למחרת נאכל בעיקר אורז עם ירקות ודגים. קינוח אחרי ארוחת ערב אין, אך אם הילדים מבקשים משהו מתוק, אתן להם פרי, כפי שהקוריאנים נוהגים לעשות.

בבית אין לנו הרגלי שינה נוקשים. אחרי ארוחת הערב, אקלח את הילדים, אכין אותם לשינה (מאחר וגדלתי בגרמניה, אינני מאמינה בלינה משותפת וכל ילד ישן במיטתו שלו) ואני או בעלי נקריא להם סיפור. בימים אלו, אני משתדלת שבעלי יהיה זה שמקריא להם את הסיפור לפני השינה בשפה הקוריאנית, מאחר ואני מפחדת שהם ישכחו את השפה (בגן הילדים מדברים ספרדית ואני מדברת איתם בבית גרמנית) וגם מאחר וזוהי הפעילות היחידה המשותפת של בעלי עם הילדים באמצע השבוע. בסביבות השעה 20:00 בערב נכבה את האורות והילדים ירדמו לקראת השעה 20:30 לערך.

שמתי לב, שבדומה לקוריאה, אך בשונה מגרמניה, בה גדלתי, שעות השינה לילדים בספרד, מאוחרות גם הן. בתקופת הקיץ, ילדים עדיין ישחקו בגן השעשועים בסביבות השעה 19:00 בערב ויאכלו ארוחת ערב מאוחרת עם ההורים, אפילו ב-21:00. גם בקוריאה, לא נדיר למצוא ילדים מחוץ לבית, יושבים במסעדות, בשעות הערב המאוחרות. אני מניחה שזה קשור לכמה סיבות: האחת, הלינה המשותפת הנהוגה בקוריאה מעכבת את שעת השכבת הילדים. השנייה שעות פתיחת המשרדים והחנויות בקוריאה מאוחרות גם הן, ובניגוד לגרמניה בה הכל נפתח ב-08:00 בבוקר, בקוריאה בתיה"ס, החנויות, והמשרדים מתחילים פעילות רק ב-09:00 בבוקר.

אמהות מסביב לעולם - סו והילדים
סו, מקס ואלנה בחוף הים במדריד
על חשיפה דיגיטאלית

בבית שלנו אין בכלל מכשיר טלוויזיה, אם כי יש Ipad, דרכו הילדים יכולים לראות סרטונים. הילדים החלו לצפות רק השנה על בסיס קבוע (גילאי 3 ו-4) והם אלו שבוחרים את הסרטון בו מעוניינים לצפות. עם זאת, הם מוגבלים לצפייה בסופ"ש בלבד והסך הכולל יהיה פחות משעה (בערך 40 דקות). למעט הצפייה ב-Ipad, אינני מאפשרת להם לגעת במחשב או בסמארטפון (אלא אם כן הם צופים בתמונות של או בסרטוני וידאו של עצמם). בהתאם לזאת, הם כמובן לא בעלי מכשיר דיגיטאלי משלהם ואם זה תלוי בי, הם יקבלו אחד משלהם בגיל מאוחר ככל האפשר.

 

זה הכל לראיון הראשון במדור אמהות מסביב לעולם! בפעם הבאה, דונה מסקוטלנד, אמא לשלושה וגם דולה ומלוות נשים בהיריון תתראיין, אז הרשמו מהר לניוזלטר על מנת לא לפספס את הראיון.

ותודה מקרב לב לסו על הנכונות לחשיפה, על התמונות ועל התובנות.

אולי תאהבו גם את ...

תגובות בפייסבוק

comments

4 thoughts on “אמהות מסביב לעולם: הכירו את סו (ג'ו-אנג) רייבר מגרמניה וקוריאה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *